Page 6 - etmol 24

‫דיזנגוף ורוקח עם חברי מועצת העיריה )א‪ .‬פרי‪ ,‬ד‪ .‬בנבנישתי‪ ,‬מ‪ .‬שלוש וד‪ .‬הוז(‬

‫שלושה ראשי־עירייה הנהיגו את תל־אביב ‪ 45‬שנים‪ ,‬מאיר דיזנגוף היה ״אב העיד‪/‬‬
‫דוד בלוך־בלומנפלד הרחיב גבולותיה‪ ,‬וישראל רוקח עשה אותה לכרך‬

‫מאת גבריאל צפרוני‬

‫המהנדס המוכשר ושלח אותו ב־ ‪ 1891‬לארץ־ישראל להקים‬ ‫שלושה אבות חולמים ומגשימים היו לה לתל־אביב‪ :‬מאיר‬
‫בטנטורה‪ ,‬ליד עתלית‪ ,‬בית־חרושת לבקבוקים — ששילדו‬ ‫דיזנגוף‪ ,‬דוד בלוך־בלומנפלד וישראל רוקח‪ .‬שלושתם עשו‬
‫עומד עד היום‪ .‬בקבוקים אלו נועדו בשביל היין שיוצר‬ ‫רבות להפיכתה לעיר הגדולה בארץ למרכז תרבותי־וכלכלי‬
‫ביקבי ראשון־לציון וזכרון־יעקב‪ .‬הנסיון התעשייתי נכשל‪.‬‬
‫דיזנגוף לא נואש‪ ,‬חזר לאודיסה והגביר את פעילותו הציונית‪,‬‬ ‫ולסמל לעולם היהודי‪.‬‬
‫תוך שהוא מתבסס כלכלית‪ .‬הוא היה לחסידו של הרצל‪,‬‬ ‫דיזנגוח‪ ,‬שנולד בשנת תרכ״א )‪ ( 1861‬בכפר קטן בבסרביה‪,‬‬
‫אבל בקונגרס הששי‪ ,‬הוא ״קונגרס אוגאנדה״‪ ,‬נמנה עם‬ ‫בא לארץ צמא לפעילות ולמעשים‪ .‬בפורים תרצ״ו )‪,(1936‬‬
‫אומרי הלאו ל״מקלט ארעי״ באפריקה‪ .‬במחצית ספטמבר‬ ‫חודשים מעטים לפני פטירתו‪ ,‬כאשר חגגו את יום הולדתו‬
‫‪ ,1905‬בגיל ‪ ,44‬הגיע ליפו וצורף לצמרת ההנהגה הישובית‪.‬‬ ‫השבעים־וחמש‪ ,‬כתב ראש העיר חסוך הילדים‪ ,‬לילדי תל־‬
‫פעל ברכישת קרקעות ובאביב ‪ 1911‬נבחר כראש־ועד תל־‬ ‫אביב‪ ,‬שאותה אימץ למשפחתו‪ :‬״ברוכים תהיו לי נכדי‬
‫אביב‪ .‬מאז שירת את העיר בכל כשרונו‪ ,‬חזונו ויכולת‬ ‫השובבים הנחמדים ! אשריכם שנולדתם בארצנו‪ ,‬ואשרינו‬
‫שיש לנו דור צעיר‪ ,‬בריא בגופו ובנפשו‪ .‬אהבו את הארץ‪,‬‬
‫המעשה שלו‪.‬‬ ‫אהבו את תל־אביב עירכם־אמכם‪ ,‬ויתברכו בכם כל בני‬

‫* המייסד האהוב‬ ‫ישראל״‪.‬‬

‫בימי מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬לאחר שרוב מנהיגי הארץ‬ ‫אריה עקיבא וייס‪ ,‬השען שעלה בראשית המאה עם משפחתו‬
‫גורשו ממנה‪ ,‬הועמד מאיר דיזנגוף בראש הישוב היהודי‬ ‫מלודז׳‪ ,‬הציע‪ ,‬יום לאחר שרגליו דרכו בחוף יפו‪ ,‬לייסד‬
‫ושימש נציגו כלפי השלטונות התורכיים‪ .‬הוא עשה אז רבות‬ ‫שכונה חדשה‪ ,‬זו אחוזת־בית‪ ,‬שילדה את תל־אביב‪ .‬דיזנגוף‪,‬‬
‫להצלת יהודי הארץ ולשמירה על הישגיהם וכונה ״ריש‬ ‫שהיה אותה שעה מנהל חברת ״גאולה״ לרכישת קרקעות‪,‬‬
‫גלותא״‪ .‬עם תום המלחמה חזר דיזנגוף לתל־אביב‪ ,‬שהיתה‬
‫עדיין שכונה‪ ,‬ותחת הנהגתו פתחה בפיתוח נמרץ‪ ,‬עד שהיתה‬ ‫הצטרף מיד לוועד השכונה החדשה והצמיח לרעיון כנפים‪.‬‬

‫לעיר של ממש‪.‬‬ ‫עד שנתו החמש־עשרה למד מאיר דיזנגוף בחדר‪ .‬בשנת‬
‫דיזנגוף יצא לארצות־הברית והשיג מילווה בסך ‪ 75‬אלף‬ ‫‪ ,1882‬כאשר ראשוני ביל״ו באו להיאחז בארץ‪ ,‬התגייס לצבא‬
‫לירות לפיתוח תל־אביב‪ ,‬סכום שנחשב אז להון עתק‪ .‬הוא‬ ‫הרוסי‪ .‬אותו זמן פעל במחתרת ה״נרודניה ווליה״‪ ,‬שהאמינה‬
‫דחק ‪ .‬והמריץ לבניין והרחבה ופיתוח‪ .‬ידו היתה אז בכל —‬ ‫״בהליכה אל העם והמרדתו״‪ .‬בעת שירותו בצבא התקשר מאיר‬
‫מירידים‪ ,‬חגיגות פורים ותהלוכות עדלידע )שבהן היה רוכב‬ ‫עם צעירה בשם צינה חיה ברנר וכעבור שנים נשא אותה ל­‬
‫על סוסו בראש התהלוכה( ועד לתיעול ובניין שכונות חדשות‬ ‫אשר! באלכסנדריה שבמצרים‪ .‬התפכחותו של דיזנגוף משכרון‬
‫ושווקים‪ .‬תושבי תל־אביב ראוהו כל בוקר רוכב על סוסו‪,‬‬ ‫המהפכה הרוסית‪ ,‬שגילתה גם תופעות אנטי־יהודיות‪ ,‬באה‬
‫עובר את רחובות העיר ומשגיח שהכל יהיה כשורה‪ .‬דיזנגוף‪,‬‬ ‫דווקא כאשר היה כלוא בבית־הסוהר באודיסה באשמת‬
‫נציגם של ״החוגים האזרחיים״‪ ,‬הבין לרוחם של בני ״העליה‬ ‫פעילות מהפכנית בקרב הנוער‪ .‬כשהשתחרר‪ ,‬פנה למנהיגי‬
‫השניה״ ושיתף את נציגי מפלגות הפועלים בהנהלת העיריה‪.‬‬ ‫חובבי־ציון — פינסקר‪ ,‬אחד־העם‪ ,‬לילינבלום ואישים אחרים‪,‬‬
‫כאשר נאלץ לפרוש מהעיריה כתוצאה מחילוקי דעות‪ ,‬בא‬ ‫שאת כולם הנציח ברבות הימים ברחובות תל־אביב —‬
‫במקומו נציג הפועלים — דוד בלוך־בלומנפלד‪ .‬דיזנגוף‬ ‫והציע תכנית לאירגון נוער ציוני‪ .‬כאשר חזר לעירו‪ ,‬קישינוב‪,‬‬
‫עסק אז בתעשיה ובמסחר מטעם הסוכנות היהודית ובחברת‬ ‫יסד ״איגוד נוער חובבי־ציון״‪ ,‬יחד עם יצחק חיותמן‪,‬‬

‫היצוא והיבוא ״דיזנגוף ושות׳ ״‪.‬‬ ‫לימים חברו בוועד תל־אביב‪ ,‬ועם המשורר נח שפירא‪.‬‬
‫עברו שנתיים בלבד ודיזנגוף נקרא לעמוד שוב בראש‬ ‫הוא הגיע למסקנה שאם ברצונו לבנות את המולדת‬
‫החדשה־ישנה‪ ,‬עליו לרכוש השכלה טכנית‪ ,‬יצא לפאריז‬
‫ולמד הנדסה כימית‪ .‬הבארון אדמונד רוטשילד שמע על‬