Page 8 - etmol 24
P. 8

‫מעש ובציפיות לתרומות‪ .‬וכך התיישב‬                                                                   ‫בית־הכנסת‬
‫ביפו‪ ,‬יסד את מוסדות הקהילה‪ ,‬עמד‬                                                                 ‫הספרדי הישן‬
‫בר‪-‬צזצה ‪1‬עזר לפיתוחה‪ .‬אחריו באו יהו­‬
‫דים נוספים מצפון‪-‬אפריקה‪ ,‬הפעם מ­‬                                                                           ‫ביפו‬
‫מרוקו‪ ,‬כמו בני משפחת מויאל‪ ,‬ארוואץ‪,‬‬
‫אמזלג ואחרים‪ ,‬והקהילה היהודית ביפו‬             ‫קהילה קמה ביפו‬

                                ‫התפתחה יפה‪.‬‬    ‫נתון תחת עול עבדות‪ ,‬אולם בעיניהם‬                                ‫מאת שלמה שבא‬           ‫‪H‬‬
‫עולים אלה מצפון‪-‬אפריקה‪ ,‬שכאמור‪,‬‬                ‫מתגלים הזכרונות העתיקים וצו גורלם‬
‫אנשי מעשה היו‪ ,‬הם שחידשו את ה­‬                                                                  ‫בראשית המאה ה־‪ ,19‬לאחר כיבושי‬
‫קהילות היהודיות בערי החוף של הארץ‬                                                      ‫האציל״‪.‬‬  ‫נפוליאון‪ ,‬התדלדל הישוב היהודי ביפו‪,‬‬
‫— עזה‪ ,‬יפו‪ ,‬חיפה ועכו‪ ,‬עסקו במסחר‬              ‫בשנת ‪ 1839‬ערך מונטיפיורי ביקור‬                   ‫אולם לא נפסק‪ ,‬למרות טענותיהם של‬
‫ובמלאכה וסחרו בין השאר בתבואות ה­‬              ‫בארץ וביקש בכל מקום מספרים על‬                    ‫כמה חוקרים שהסתמכו על נוסעים שלא‬
‫נגב של הבדואים‪ ,‬שאותן ייצאו לאירופה‪.‬‬           ‫הישוב היהודי‪ .‬הדו״ח‪ ,‬שהוא מעין מפקד‬              ‫היו ביפו עצמה‪ ,‬אלא מסרו עדות מפי‬
‫באמצע שנות החמישים מצטרפים ל­‬                  ‫האוכלוסיה היהודית‪ ,‬מוסר כי ביפו )ו­‬              ‫׳ השמועה‪ .‬יודעים אנו על יהודי בשם‬
‫יהודי יפו עולים ״אשכנזים״‪ ,‬יוצאי אי­‬           ‫זה היה אחרי מגיפת חולירע קשה( חיים‬               ‫עזריאל המשמש כמתורגמן לנפוליאון‬
‫רופה‪ ,‬כמו המלונאי בלטנר‪ ,‬בני מש­‬               ‫‪ 122‬יהודים‪ ,‬מהם ‪ 113‬ספרדים‪ 9 ,‬אשכ­‬               ‫ומבקש אפילו לשכנעו להקים מדינה‬
‫פחת המבורגר מהונגריה ובני משפחת‬                ‫נזים‪ .‬בין התושבים משפחה אחת מתימן‪.‬‬               ‫יהודית בארץ‪ .‬מסורת משפחת מטלון‪,‬‬
‫שמרלינג ואחרים‪ ,‬מהקהילה היהודית של‬             ‫יהודי צפון‪-‬אפריקה היוו כ‪ 35% -‬מ­‬                 ‫שעלתה מבגדאד אומרת‪ ,‬כי הם הש­‬
‫חסידי חב״ד בחברון‪ ,‬שירדו לעסוק ב­‬              ‫תושבי העיר היהודיות אותו זמן היו‬                 ‫תקעו ביפו בסביבות ‪ .1818‬בראשית‬
                                                                                                ‫שנות העשרים של המאה הקודמת קונה‬
                ‫מסחר ובעמילות מכס ביפו‪.‬‬                 ‫בכל יפו כחמשת אלפים נפש‪.‬‬                ‫שר האוצרות היהודי מקושטא‪ ,‬אג׳ימאן‪,‬‬
                                                                                                ‫״חצר״ ביפו למושב היהודים שם ול­‬
        ‫פרדסים ומטעים‬                                 ‫עולים מאלג׳יריה‬                           ‫מלון לעולים לירושלים‪ .‬״חצר״ באותם‬
                                                                                                ‫ימים משמעה מכלול סגור של מבנים‪,‬‬
‫יהודי יפו הספרדים רכשו פרדסים‬                  ‫בסביבות שנת ‪ 1840‬מגיעים ליפו עו­‬                 ‫ששימש למגורי משפחות רבות‪ .‬יש ב­‬
‫של תפוחי‪-‬זהב ואתרוגים‪ ,‬ועיבדום‪ .‬מונ­‬           ‫לים מצפון‪-‬אפריקה המוצאים בעיר תו­‬                ‫ידינו מכתב תורכי משנת ‪ ,1823‬שבו‬
‫טיפיורי רכש אחוזת‪-‬מטעים ליד יפו —‬              ‫שבים יהודים‪ ,‬אולם אלו עניים‪-‬דלים‪,‬‬                ‫מצווה שליט תורכי על חיילי יפו לפנות‬
‫היא שכונת מונטיפיורי התל‪-‬אביבית של‬             ‫ללא מוסדות כלשהם וחלקם ארעיים ב­‬
‫היום‪ ,‬שעובדה בידי יהודים‪ .‬גר מדנציג‬            ‫מקום‪ .‬העולים מצפון אפריקה‪ ,‬וראשו­‬                             ‫חצר זו‪ ,‬שהיא של יהודים‪.‬‬
‫בשם קלאסן‪ ,‬שעיבד פרדס באותה סבי­‬               ‫נים בהם יוצאי אלג׳יריה‪ ,‬הם המייסדים‬
‫בה‪ ,‬נתמנה כנראה גם על הפרדס של‬                 ‫את הקהילה היהודית בעיר ואת מוסדותיה‪,‬‬             ‫באותו זמן נשלח מטעם הקהילה ה­‬
‫מונטיפיורי‪ .‬באותו איזור קמה גם מו­‬             ‫מקימים בתי כנסת‪ ,‬ישיבות‪ ,‬בית‪-‬עלמין‬               ‫יהודית בירושלים ״פק ‪T‬״‪ ,‬לנהל את‬
‫שבה של כיתה דתית אמריקאית )הר‪-‬‬                 ‫ומייצגים את הקהילה היהודית כלפי‬                  ‫ענייני היהודים ביפו ולהשגיח על תש­‬
‫התקוה( שלא החזיקה מעמד זמן רב‪ ,‬ו‪-‬‬                                                               ‫לומי המסים מהבאים והיוצאים מהארץ‪,‬‬
‫אחר‪-‬כך קמה מושבה אמריקאית נוספת‬                   ‫השלטונות וכלפי הקהילה בירושלים‪.‬‬               ‫למען קהילת ירושלים‪ ,‬כקבוע מדורות‪.‬‬
‫ליד יפו )שגם היא לא החזיקה מעמד‬                ‫ראשוני הבאים הם אברהם בן אהרון‬                   ‫״פקיד״ זה הוא רבי יהודה מרגוזה‪ ,‬ש­‬
‫זמן רב ובמקומה באז׳ ■מתיישבים מגר­‬             ‫שלוש ובני משפחתו‪ ,‬יוצאי אוראן שב‪-‬‬                ‫עמד מאז בראש יהודי יפו כחמישים‬
‫מניה — ״הטמפלרים״(‪ .‬יהודי יפו תופ­‬             ‫אלג׳יריה‪ .‬באותם ימים השתלטו הצר­‬                 ‫שנה‪ .‬נוסעים שונים מספרים אף הם‬
‫סים גם עמדות חשובות כנציגי מדינות‬              ‫פתים על אלג׳יריה וכתוצאה מכך רבו‬                 ‫על יהודים שפגשו ביפו‪ .‬הסופר הצרפתי‬
‫זרות‪ ,‬כמו חיים אמזלג‪ ,‬שהיה קונסול‬              ‫המהומות בארץ ואפשר שהם היו הגור­‬                 ‫הנודע לאמרטן‪ ,‬שביקר בשנות ה­‬
                                               ‫מים לעליה של בני אלג׳יריה‪ .‬כפי ה­‬                ‫שלושים ביפו‪ ,‬מספר על פגישתו עם‬
                        ‫אנגליה ביפו ואיזורה‪.‬‬   ‫מסופר בא אברהם שלוש ומשפחתו ל­‬                   ‫[ יהודים הניכרים בזקניהם הארוכים ו‪-‬‬
‫כלכלת הארץ גדלה ויפו הופכת לנמל‬                ‫ארץ בספינה שטבעה ליד חיפה‪ .‬כמה‬                   ‫״בארשת פניהם האצילות‪ ,‬עם‪-‬מלכות‬
‫מרכזי לירושלים ולמרכז הארץ‪ .‬היהו­‬              ‫מהבאים טבעו וראש המשפחה‪ ,‬לאחר‬
‫דים תופסים חלק נכבד מאוד בהת­‬                  ‫נסיונות לשבת בשכם ובירושלים‪ ,‬מחליט‬
‫פתחות זו‪ .‬הם משתתפים גם בהתעוררות‬              ‫להשתקע ביפו‪ .‬סוחר היה ובן עיר‬
‫הציונית של אותה תקופה‪ :‬על אדמתו‬                ‫נמל ולא רצה לחיות בירושלים בחוסר‬
‫של שלוש קמה השכונה העברית ה­‬
‫ראשונה מחוץ ליפו — נוה‪-‬צדק ש­‬
‫מייסדיה הם שמעון רוקח ואחרים‪ .‬שכונה‬
‫זו ואחותה נוה‪-‬שלום הן בעצם האבא‪-‬‬
‫והאמא של תל‪-‬אביב‪ .‬בני יפו הקדימו‬
‫את פניהם של העולים‪-‬החדשים‪ ,‬בני‬
‫העליה הראשונה‪ ,‬והעיר היתה מרכז ל­‬
‫מושבות שקמו סביבה‪ .‬בן יפו‪ ,‬אברהם‬
‫מויאל‪ ,‬שימש גם כבא‪-‬כוח חובבי‪-‬ציון‬
‫וממונה על המושבות‪ .‬בראשית המאה‬
‫העשרים ישבו ביפו כ‪ 5,000-‬יהודים מ­‬
‫תוך אוכלוסיה של ‪ 40‬אלף נפש‪ ,‬נוספו‬
‫שכונות חדשות ובמועדון של יהודי יפו‪,‬‬
‫״ישורון״ שמו‪ ,‬נערכו דיונים על הקמת‬
‫שכונה חדשה‪ ,‬״מודרנית״‪ ,‬שהמים בה‬

                             ‫יזרמו בכל בית‪...‬‬
   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13