Page 7 - etmol 24
P. 7
ז. העיר .ארוכה רשימת המוסדות והגופים שהקים — יריד
המזרח ,נמל תל־אביב ,עתון ״הבוקר״ ,בטאון הציבור האזרחי,
י .רוקח ד .בלוך־בלומנפלד מ .דיזנגוף ואחרים .לאחר מות רעייתו צינה ,שהיתה אהובה מאוד על
תושבי העיר ,הקדיש את ביתו בשדרות רוטשילד למוזיאון.
ישראל לא נמשך לפרדסנות וביכר להשתלם בהנדסת מכונות הוא שידל אמנים ונדבנים מהארץ ומחוץ לארץ לתרום למו
בשווייץ ובאנגליה .בשובו ליפו פתח ,עם אחיו הבכור יוסף,
סוכנות ליבוא מכונות מאנגליה ,אבל הוא לא ראה עצמו זיאון שבו הוכרזה ב־ 1948מדינת ישראל.
ממרחקים באו תיירים כדי לבקר בתל־אביב ,העיר העברית
כסוחר ,אלא כממשיך דרכו הציבורית של אביו. הראשונה בעולם — ולראות את ראש העיר המפורסם שלה,
כאשר נבחר למועצה והיה צעיר החברים בה ,נטש את רוכב על סוס .העיר הנציחה אותו בחייו בנטיעת ״גן מאיר״
עסקיו הפרטיים והקדיש את חייו לעיר ולישוב היהודי בארץ, ורחובה הגדול ביותר אז ,נקרא ״רחוב דיזנגוף״ .ביום ז׳
דרך חיים שהביאה אותו למלא תפקידים חשובים במאבק תשרי תרצ״ו ) ( 1937הלך לעולמו .את כל רכושו ציווה
היהודי ובהנהגת התנועה האזרחית ,יריבתה העקשנית של למוזיאון תל־אביב .כשמת ,חיו בעיר כמאה־וחמישים אלף
תנועת העבודה .תל־אביב היתה באותן שנים ״מבצר״ ה נפש ,היא היתה הגדולה בארץ ,המרכז הכלכלי והתרבותי
מפלגות האזרחיות בארץ. שלה ,ושמעה יצא בכל העולם.
עוד בימיו של דיזנגוף היה ישראל רוקח ״האיש שמאחורי
הקלעים״ .אחרי שבלוך נטש את ראשות העיר ,ראה רוקח מרחיב הגבולות
את המטרה העיקרית בשיקום מצבה הכלכלי של תל־אביב.
ארוכה היא רשימת המפעלים שייצר ,ציבוריים וכלכליים. דוד בלוך־בלומנפלד היה איש העליה־השניה ,ראיש העיר
הוא שימש גם כנציג ״החוגים האזרחיים״ במפקדת ההגנה הראשון מטעם מפלגות הפועלים והוא מילא תפקיד זה
ונציגם בפעולה המדינית ,הישובית והציונית .יושרו האישי שנתיים בלבד — .1927—1925חרף המשבר הכלכלי הקשה
והקפדתו החמורה על נקיון כפיים העלו את כבודו גם בעיני שפקד אז את הישוב ואת תל־אביב ,זכתה אז תל־אביב ל
הרחבה גדולה ,שקבעה את גורלה עד לקום המדינה .בכוח
יריביו המושבעים. המעוף המשקי־שיתופי של ״דיזנגוף הפועלי״ ,כפי שכינוהו
בשנת ,1937עם מות דיזנגוף ,נתמנה לראש העיר ובתפקיד לעתים ,נרכש איזור צפון תל־אביב ,עד הירקון ,שהיה אז
זה נשא עד ראשית שנות החמישים ,שאז נתמנה כשר הפנים חולות .שם השתכנו שוכני אוהלים וצריפים שנאחזו ארעית
בממשלת ישראל .הוא לחם לחינוך ממלכתי ,ליוזמה חופשית במרכז העיר .בשנות השלושים קמו באותם אזורים שכונות
והיה נאמן גם על ה״הגנה״ ,גם על אירגוני אצ״ל ולח״י, פועלים ועובדים רבות שכיום נשכח שמן והם נטמעו בעיר.
שפעלו בנפרד .אף בקרב השלטון הבריטי נהנה מאימון דוד בלוד־בלומנפלד נולד בשנת 1884בעיירה מוטלה
והערכה ,שכן הבריטים ראו בו ראש עיר למופת ,ההולם ברוסיה .משפחתו עברה לוארשה ושם יסד ,כשהוא בן 16
את התפיסה האנגלית של מושג זה .הערכה זו לא מנעה מהם בלבד ,מוסד בשם ״עזרת יתומים״ ,שטיפל בילדי יהודים.
לעצרו במחנה מעצר בלטרון ,בסוף ימי שלטונם ,יחד עם למד בשווייץ ,חזר לרוסיה הצטרף ל״פועלי ציון״ ונאסר.
ושוב יצא ללמוד בשווייץ ובוינה ,הפעם משפטים .בשנת
ראשי עיריה אחרים. 1912עלה לארץ ופתח ״לשכת עבודה לפועלי העיר יפו״,
ישראל רוקח היה הנווט שהשיט את העיר בסערות שפקדו
את הארץ — במרד הערבי של השנים ,1939—1936בימי והיה מנהל ״קופת פועלי ארץ ישראל )קפא״י(.
המלחמה העולמית ובימי המרד והמאבק על העצמאות .הוא כחבר ועד תל־אביב היה מעוזרי דיזנגוף ,עד שהוגלה,
הפך את מועצת העיר למעין ״פרלמנט״ ישובי ואת העיר בימי המלחמה ,לדמשק .עם תום המלחמה שב לארץ ,המשיך
לדוגמה לשלטון היהודי העצמאי ,לכשיבוא .הוא זכה לאחד בפעילותו בעיריה ובשנת 1923נתמנה לסגן ראש העיר,
את תל־אביב ויפו לעיר אחת לאחר מלחמת השיחרור ועמד ואחר־כך כיורשו של דיזנגוף לשנתיים ,בימים קשים לארץ
בראשה בימים הראשונים של המדינה ,בלבטי המיזוג וקליטת ולתל־אביב .בלוך ייצג את מפלגות הפועלים ,אולם הוא
הרבבות .לאחר שנבחר כשר פנים נטש את ראשות העיר שנתן למפלגה הרוויזיוניסטית ולתנועת ״בית״ר״ חאן ופרדס
בצער רב ובמקומו בא חיים לבנון .תל־אביב היתה אהבת בקצה העיר ,בדרך לכפר סומיל ,שעליו נבנתה אחר־כך
חייו של רוקח ואף היא השיבה אהבה לחיקו ,וראשי העיר
״הפועליים״ שבאו אחר־כך — מרדכי נמיר ויהושע רבינו־ ״מצודת זאב״ ,מרכז מפלגת ״חירות״ של היום.
ביץ — העריכו את פעלו .רוקח נפטר בחודש יולי 1959 כאמור ,הוא ועוזריו פעלו רבות לרכישת שטחים גדולים
בדירה שכורה שבה עשה הוא ומשפחתו את שנותיו בתל־ למען תל־אביב ,עליהם עומד עכשיו חלק מאיזור בן־יהודה
ודיזנגוף ,אולם בתוקף התנאים הכלכליים ואולי גם כתוצאה
אביב. מההתרחבות ״ללא חשבון״ ,כפי שטענו אז ,לא החזיקה
מאיר דיזנגוף וישראל רוקח — אב־ העיר והיורש ,המורה העיריה מעמד ולהצלתה ממפלה כספית נקרא דיזנגוף לחזור
והתלמיד ,שעמדו בראש תל־אביב כארבעים שנה — הם ולעמוד בראשה .בלוד עבר לפעילות כלכלית־ בנקאית עד
שעשו אותה לעיר מיוהדת במינה ,לאחד מהישגי התחיה
פטירתו בנובמבר .1947קברו סמוך לקבר דיזנגוף.
היהודים הגדולים ביותר.
איש המעשה
כאשר ישראל רוקח בן העשרים־ וחמש נבחר בשנת 1922
כחבר מועצת העיר מטעם שכונות נוה־צדק ,אוהל־משה
ומחנה יוסף — היו בעיר 12,192נפש ותקציבה היה כ־53
אלף לירות .כעבור 14שנה נבחר כראש־העיר .בעוד ש
קודמיו הניחו את יסודותיה ,רוקח הוא שעיצב אותה לכרך
גדול .בניגוד לקודמיו ,היה בן הארץ ,יליד שכונת נוה־צדק
ובנו של מייסדה — שמעון רוקח .הוא היה נצר למשפחת
ישראל בק ,שהקים לפני מאה־וארבעים שנה ,בצפת ,את
הדפוס הראשון בארץ בזמן החדש .שמעון רוקח יסד גם
את אגודת הפרדסנים הראשונה בארץ — ״פרדס״ .בנו
