Page 9 - ETMOL_119

‫הבירוקרטיה נולדת‬

‫פערים גדולים בשכר היו בבר במוסד הראשון של הנהגת היישוב‬

‫קהיר‪ ,‬חיפה וטבריה וסניף ביפו‪ ,‬שניהל‬ ‫מ א ת נקדימון רוגל‬ ‫חברי ועד־הצירים ‪ -‬כך נקראה‬
‫אליהו זאב לוין אפשטיין‪ .‬גם שכרו‬ ‫המשלחת שייצגה את יהודי העולם‬
‫נשמר בסוד‪ .‬סניף יפו כלל מנהל לשכת‬ ‫ששולמו להם‪ .‬זמנה של הרשימה הוא‬ ‫לאחר כיבוש הארץ על־ידי האנגלים ‪-‬‬
‫דצמבר ‪ .1920‬בראש ועד־הצירים עמד‬ ‫בראשותו של חיים וייצמן‪ ,‬הגיעו‬
‫העליה‪ ,‬פקידים‪ ,‬״משרתת״ ו״שמש״‪.‬‬ ‫באמור מנחם אוסישקין ולידו ד״ר‬
‫ארתור רופין‪ ,‬לשעבר מנהל המשרד‬ ‫לארץ־ישראל ב־‪ 14‬באפריל ‪.1918‬‬
‫הפערים בשבר היו גדולים‪ .‬בין ‪50‬‬ ‫הארץ־ישראלי‪ ,‬ששב לארץ במארס‬ ‫מתחילה היה ועד־הצירים אמור לפעול‬
‫ואפילו ‪ 80‬לירות למנהל מחלקה ועד ‪3‬‬ ‫‪ .1920‬בצד שמותיהם לא ניתן פירוט‬ ‫תקופת מעבר קצרה בלבד וכבר ביוני‪-‬‬
‫המשכורות‪ ,‬אלא נרשם ״לזכרוך‪ ,‬בלומר‬
‫לי״מ ל״בתבית על המבונה״‪ .‬אך היו גם‬ ‫‪ -‬לפי סיכום בעל־פה‪ .‬ד״ר דוד אידר‬ ‫יולי ‪ 1918‬עזבו רוב הבריו הראשונים‬
‫״כתבים״ ו״כתביות״ ששכרם החודשי‬ ‫מאנגליה‪ ,‬רופא פסיכיאטר‪ ,‬תלמידו של‬ ‫וחזרו לבתיהם בחוץ־לארץ‪.‬‬
‫הגיע ל־‪ 25‬לי״מ‪ .‬שכרה של טלפנית‬ ‫זיגמונד פרויד‪ ,‬ויתר על משכורת‪ ,‬אך‬
‫)״על יד הטלפון״( היה ‪ 6‬לי״מ בחודש‪.‬‬ ‫קיבל החזר הוצאות בשיעור של ‪50‬‬ ‫ועד־הצירים היה ציוני בהרכבו והוכר‬
‫שבר גבוה במיוחד ‪ 80 -‬לי״מ ‪ -‬שולם‬ ‫לי״מ לחודש‪ .‬לד״ר דוד דה־סולה פול‪,‬‬
‫לרוברט דוד קסלמן‪ ,‬שעמד בראש‬ ‫האמריקני‪ ,‬שעמד בראש שירותי‬ ‫כנציגות הציונית העליונה בארץ‪,‬‬
‫המחלקה לביקורת חשבונות‪ .‬זה היה גם‬ ‫הרווחה‪ ,‬שולמה משבורת בסך ‪ 60‬לי״מ‬ ‫שנשתחררה זה לא מכבר מן השלטון‬
‫שברו של עקיבא יעקב אטינגר‪ ,‬לשעבר‬ ‫לחודש‪ .‬לייב יפה צורף לוועד הצירים‬
‫במארס ‪ 1920‬וקיבל ‪ 30‬לי״מ בלבד‪.‬‬ ‫העות׳מאני‪ .‬הוועידה הציונית‬
‫עובד המשרד הארץ־ישראלי‪ ,‬שעמד‬ ‫בראש המחלקה המדינית עמד המזביר‬ ‫שהתכנסה בלונדון בפברואר‪-‬מרס ‪1919‬‬
‫בראש חמחלקה לחקלאות ולהתיישבות‪.‬‬ ‫הבללי ישראל זיו מאנגליה‪ ,‬לשעבר‬ ‫החליטה לחזק את ועד הצירים‪ ,‬להרחיב‬
‫יהושע חנקין‪ ,‬״הממונה על משא ומתן‬ ‫מזכירו של וייצמן‪ .‬גם שברו נרשם‬ ‫את סמכויותיו ולמזג בו את המשרד‬
‫בענייני קרקעות״‪ ,‬השתבר ‪ 50‬לי״מ‬ ‫״לזכרוף‪ .‬כעבור זמן קצר החליף אותו‬ ‫הארץ־ישראלי‪ ,‬שפעל בארץ החל בשנת‬
‫לחודש ואילו המזכיר שלו‪ ,‬משה שרתוק‬ ‫כתפקיד ד׳ר אידר ומרדכי נורוק נתמנה‬
‫)שרת(‪ ,‬קיבל ‪ 25‬לירות בלבד‪ ,‬לירה‬ ‫‪ ,1908‬כזרוע הביצועית של ההסתדרות‬
‫מצרית אחת יותר מעורך הדין של‬ ‫מזכיר ועד הצירים‪.‬‬ ‫הציונית‪ .‬ההחלטה בוצעה באיטיות‪ ,‬אך‬
‫המחלקה‪ ,‬אהרן מאני‪ .‬במחלקת החינוך‬ ‫חחלוקה למחלקות היתה מפורטת‪:‬‬ ‫בסוף ‪ 1919‬נתמנה לעמוד בראש‬
‫היה השבר נמוך במיוחד‪ :‬שכרו של‬ ‫מזכירות‪ ,‬״מחלקח כספית״‪ ,‬מחלקת‬ ‫ועד־הצירים‪ ,‬כממלא מקום של וייצמן‪,‬‬
‫המנהל‪ ,‬ד״ר יוסף לוריא‪ ,‬היה ‪ 25‬לי״מ‪.‬‬ ‫בקרת חשבונות‪ ,‬מחלקה לחקלאות‬ ‫מנחם אושיסקין‪ .‬עם כניסתו לתפקיד‬
‫לעומתו‪ ,‬המפקח הבללי‪ ,‬יוסף‬ ‫ולהתיישבות‪ ,‬מחלקת הקרקעות‪,‬‬ ‫הועבר המרכז של ועד־הצירים מיפו‬
‫אוזרקובסקי )עזריהו( קיבל ‪ 36‬לי״מ‬ ‫מחלקת החינוך‪ ,‬המחלקה הטכנית‪,‬‬ ‫לירושלים ונשלמה קליטת המחלקות‬
‫בחודש‪ .‬ה״כתבית על המכונה״ של‬ ‫מחלקת המסחר והתעשיה‪ ,‬לשכת‬ ‫של המשרד הארץ־ישראלי‪ .‬בספטמבר‬
‫מחלקת החינוך ‪ -‬חיה פרס ‪ -‬הסתפקה‬ ‫העתונות‪ ,‬״מחלקת המשפטים׳‪/‬‬ ‫‪ 1921‬החליט הקונגרס הציוני ה־‪ 12‬על‬
‫המחלקה הסטטיסטית‪ ,‬ו״מחלקת‬ ‫פירוקו הסופי של ועד־הצירים ועל‬
‫ב־‪ 3‬לי״מ בלבד‪.‬‬ ‫הליקווידציה ]חיסול[ של המשרד‬ ‫העברת תפקידיו לידי הנהלה ציונית‬
‫במחלקה הטכנית היו עובדים‬ ‫הארץ־ישראלי״‪ .‬ועוד היו בתקן‬ ‫ארץ־ישראלית‪ ,‬שחייתה חלק מן‬
‫מהנדסים־מנהלים שהשתכרו ‪ 60‬לי״מ‪,‬‬ ‫״משרתים״‪ ,‬נהגים‪ ,‬סוכנים בדמשק‪,‬‬
‫לעומת ‪ 35-25‬לי״מ שהיו שכרם של‬ ‫ההנהלה הציונית העולמית‪.‬‬
‫מהנדסים ואדריכלים מן השורה‪.‬‬ ‫״ועד הצירים״ מגיע לארץ‬ ‫רוב תקציבו של ועד־הצירים הוצא‬
‫לסעד‪ ,‬לרווחח‪ ,‬לחינוך‪ ,‬לבריאות‬
‫בלשכת העתונות השתכר המנהל‪,‬‬ ‫ולמינהל ורק מקצת מן הקצת‬
‫אברהם אלמליח‪ 35.5 ,‬לי״מ בחודש‬ ‫להתיישבות‪ .‬הוועד פירסם ״תקנות‬
‫וגרשון אגרונסקי)אגרון( ‪ 20 -‬לי״מ‪.‬‬ ‫עבודה כלליות״ שקבעו לפקידיו סולם‬
‫שבר צנוע למדי‪ .‬נקבע מתח דרגות‬
‫ושכר לשמונה קטגוריות של עובדים‪.‬‬
‫פקידים נשואים זבו בתוספת ‪2 -‬‬
‫לירות מצריות)לי״מ‪ ,‬המטבע הנהוג אז‬
‫בארץ( לבעלי המשכורות הנמוכות‬
‫ביותר ועד ‪ 5‬לי״מ למקבלי שבר חודשי‬
‫גבוה‪ .‬במו־כן נקבעה תוספת ותק ‪5% -‬‬

‫לבל שנת עבודה ותוספת ״אקדמית״‬
‫של לירה אחת לחודש ״לבעל תעודה‬
‫של מכללה או של עורך חשבונות״‪ .‬עוד‬
‫נכתב בתקנות בי ״אחרי עבודה של‬

‫שישה חודשים דרושח ידיעח מספקת‬
‫של עברית ואנגלית‪ 1 .‬לי״מ תנוכה‬
‫מהמשכורת אם אחרי עבודה של ‪6‬‬

‫חודשים הפקיד לא ידע עברית״‪ .‬עד‬
‫מהרה גולמו התוספות בשבר וניתנח‬
‫תוספת יוקר שכמעט הכפילה את גובה‬

‫השכר‪.‬‬
‫יש בידינו רשימת המחלקות‪ ,‬שמות‬
‫‪ 146‬העובדים ופירוט המשבורות‬