Page 6 - ETMOL_119

‫תעממת‬
‫המוחץ‬

‫נתי־המוחץ ‪-‬‬
‫להנאה‪ ,‬בילוי וקיום‬

‫מצווח הדח‬

‫מאת שבתאי זכריה‬

‫לדברי יעקב יהושע‪ ,‬לא היה זה‬ ‫מבנה מתקופת הממלוכים‪ .‬אחרי‬ ‫בתי־המרחץ הערביים בירושלים‬
‫מקרה ששני בתי־המרחץ‪ ,‬נבנו ב״שוק‬ ‫מלחמת ״ששת הימים״‪ ,‬נסגר ״חמאם‬
‫אל כתנין״)שוק הכותנה(‪ ,‬כיוון שהיה‬ ‫אל שיפא״ ואילו ״חמאם אל עין״‪ ,‬היה‬ ‫העתיקה תפשו מקום נכבד בהווי‬
‫זה אחד השווקים שהמה סוחרים‬ ‫היישוב הערבי והיהודי כאחד‪ .‬אליהם‬
‫ורוכלים עוד מימי הביניים‪ .‬לבתי מרחץ‬ ‫בשימוש עד שנות ה־‪.80‬‬ ‫הלכו היהודים בערבי שבת חג ומועד‪,‬‬
‫אלה היו סרים סוחרים ורוכלים שבאו‬ ‫בית־המרחץ היחידי שנותר כיום‬ ‫חתנים וכלות בערב כלולותיהם‪ ,‬נשים‬
‫לירושלים ממרחקים‪ ,‬כשהם עייפים‬ ‫בעיר־העתיקה הוא ״חמאם סיתנה‬ ‫לטבול במקוה טהרה וגברים חרדים‪,‬‬
‫ומאובקים מאבק הדרך וכאן‪ ,‬במימי‬
‫המרחצאות‪ ,‬הסירו מעליהם את האבק‪,‬‬ ‫מרים״ הנמצא ליד החומה המזרחית של‬ ‫ביקרו שם כדי לטבול כדין‪.‬‬
‫הפיגו את עייפותם והתרעננו מעמל‬ ‫העיר‪ ,‬קרוב ל׳שער האריות׳‪.‬‬ ‫לפי דבריו של חוקר ירושלים יעקב‬
‫הדרך‪ .‬לאחר שפסק שלטונם של‬ ‫יהושע בספרו ״ירושלים של תמול׳׳‪ ,‬היו‬
‫הממלוכים בירושלים‪ ,‬והשוק התרוקן‬ ‫איטה ילין‪ ,‬אשתו של דוד ילין מבני‬ ‫בתחילת המאה ארבעה בתי מרחץ בעיר‬
‫מסוחרים‪ ,‬שימשו בתי־המרחץ את‬ ‫ירושלים‪ ,‬כותבת בספר זכרונותיה על‬ ‫העתיקה‪ :‬״חמאם אל עין״ )מרחץ‬
‫האוכלוסיה הערבית והיהודית בעיר‪.‬‬ ‫סוף המאה הקודמת על בתי־המרחצאות‬
‫התורכיים שהיו בעיר העתיקה בזמנה‪.‬‬ ‫המעין(‪ ,‬״חמאם אל שיפא״ )מרחץ‬
‫כפי שנמסר‪ ,‬הגיעו המים ל״חמאם‬ ‫כולם היו בהכשר הרבנים‪ .‬בתי־המרחץ‬ ‫השפע ‪ -‬הבריאות(‪ ,‬״חמאם אל בטראק״‬
‫אל עין״ באקוודוקטים )מעבירי מים(‬ ‫היו סגורים על מסגר‪ ,‬והמפתח היה‬ ‫)מרחץ הפטריארך( שברחוב הנוצרים‬
‫מ״בריכות שלמה״‪ .‬בריכות אלו היו גם‬ ‫בידיה של אשה ספרדיה‪ ,‬שהיתה‬ ‫ו״המאם סיתנה מרים״)בית המרחץ של‬
‫מקור המים ל״סבילים״)שקתות המים(‪,‬‬
‫העומדים עד היום במקומות שונים‬ ‫המשגיחה ושומרת על המקום‪.‬‬ ‫גבירתנו מרים(‪.‬‬
‫בעיר־העתיקה‪ .‬בשנים האחרונות‬ ‫ההיסטוריון הערבי מימי הביניים‪,‬‬ ‫״חמאם אל עין״‪ ,‬ניצב בכניסה ל״שוק‬
‫לפעילותו של המרחץ‪ ,‬סופקו המים‬ ‫מוג׳יר א־דין‪ ,‬כותב כי את ״חמאם אל‬
‫עין״ הקים האמיר הממלוכי תנכז במאה‬ ‫הכותנה״‪ ,‬שהיה מכונה בפי יהודי‬
‫ה־‪ .14‬אותו אמיר בנה גם את בנין‬ ‫ירושלים ה״חנויות״‪ .‬מרחץ זה עמד‬
‫״המחכמה״ )בית־הספר( הסמוך ל״שער‬ ‫בדרך בואכה הכותל המערבי מכיוון‬
‫שער שכם‪ .‬המרחץ ״חמאם אל שיפא״‪,‬‬
‫השלשלת״‪.‬‬ ‫היה קיים באמצע ״שוק הכותנה״ שהוא‬