Page 172 - דוד - מרועה למשיח . יאיר זקוביץ
P. 172
מ ו צ א 171
שהיא ניצבת במרומים שאי אפשר לטפס עדיהם ,והן מפני שהצגתה לא תעורר
תמיהות הגוררות אחריהן תהייה והכרעה .מובן שגם דמות החוטאת ללא הרף
אינה מעוררת הזדהות .והנה ,בעיצוב דמותו של דוד נמסכו ,כאמור ,חיוב
ושלילה במידות הנכונות :דוד חטא אמנם לעיתים רחוקות ,אך טעה לעיתים
מזומנות ,בעיקר בתחום המשפחתי ,במסכת יחסיו הסבוכים עם נשיו וילדיו;
דוד אינו אוהב את נשותיו ,אך אוהב אהבה יתרה ,שאינה יודעת גבול ,את
ילדיו ,ואהבה זו פוגעת בשיקול דעתו .על שתי שגגות אלה משלם דוד תשלומי
כפל ,ארבעה וחמישה .הכובש הגדול ,מלך יהודה וישראל ,איש החזון והמעש,
שוגה ושב ושוגה; רק ענק שכמותו יכול לשמש בתפקיד הדמות הטרגית,
השבויה בעבותות אופיה ואינה מסוגלת לנתקם .אלוהים בא חשבון עם דוד הן
בגלוי ,בדבריו חוצבי הלהבות של נתן הנביא ובמות בכורה של בת־שבע ,והן
על דרך הסמוי ,בקורות את בניו .גם הקורא שופט את המלך דוד משהוא מעמת
את עלילותיו עם עלילותיהם של גיבורי מקרא אחרים ,אשר נהגו טוב ונכון
ממנו כאשר נקלעו למצב דומה .משפטו של דוד והרשעתו בעניין זה או אחר
אינם גוררים את דחייתו ומאיסתו; דוד המלך היה ונותר איש גדול ומלך נערץ,
ובצר לו ,לא יעמוד הקורא מעד ,ויצטער עמו.
נסיונות מאוחרים להציג את דוד כמורם מעם ,כמי שאין על בגדו כל רבב —
כך בספר דברי־הימים ,למשל — מחטיאים ,לדעתי ,את המטרה .מדמות
צבעונית ורבת עומק ,מעוררת הזדהות ,הופך המלך לרישום שטוח ,דו־ממדי
בצבעי שחור־לבן .אמונה שלמה של המלך ודביקות שאין שנייה לה באלוהים
אינן מעוררות את אמונם של הקוראים .דווקא היצירה המאוחרת ,המרוממת
את דוד ומושיבה אותו על כס רם ונישא ,מרדדת את האמנות ומורידה אותה
למדרגת תעמולה .גם קשירת מזמורי התהילים אל סיפורי דוד נועדה להציגו
כמי שמתחזק באמונתו ,אך יוצקת מידה יתרה ,בלתי אמינה ,של דתיות אל
קרב הסיפורים ,ופוגמת ,לדעתי ,במרקם העדין של יצירת האמנות.
דווקא בעלי החזון ,נביאי ישראל ,שצפו לנו אחרית ימים נפלאה של שיבה
לעדן ,ידעו ידוע יפה שאין לבקש שלמות בדוד ,במלך בשר ודם .המלך אשר
יקום לנו לעתיד לבוא לא ישלוט ממש ,אלא יסמל את כוח אלוהיו ,את שלטונו
בעולם ,את שלמותו שלו :״פלא יועץ אבי עד שר שלום ,למרבה המשרה
ולשלום אין קץ ,על כסא דוד ועל ממלכתו להכין אותה ולסעדה במשפט
ובצדקה מעתה ועד עולם .קנאת ה ,צבאות תעשה זאת״.