Page 167 - דוד - מרועה למשיח . יאיר זקוביץ
P. 167

‫פרק ש נ י ב ו ־ ע ש ר‬  ‫‪166‬‬

‫וה‪ ,‬בראשם‪) ,,‬פס׳ יג( — לפני המלך‪ .‬כוחו של המלך מואצל עליו בידי ה‪,‬‬
                                                                                         ‫ההולך בראש‪.‬‬

‫רמז לפרץ נמצא גם בחתימה הנזכרת לעיל של ספר עמוס‪ :‬״ביום ההוא אקים‬
‫את סוכת דויד הנופלת וגדרתי את פרציהן והריסותיו אקים‪) ,,‬ט‪,‬יא(‪ .‬נבואה זו‬

        ‫מזכירה בסדר מהופך את שני הקצוות של ראשית השושלת‪ :‬דוד ופרץ‪.‬‬
‫בספר מיכה באה נבואה נוספת הרומזת לדוד מבלי לנקוב בשמו‪ ,‬אגב חזרה אל‬
‫שורשי הבית‪ :‬״ואתה בית לחם אפרתה צעיר להיות באלפי יהודה ממך לי יצא‬
‫להיות מושל בישראל ומוצאותיו מקדם מימי עולם‪) ,,‬ה‪,‬א(‪ .‬מוצאו של המלך‬
‫מ״בית לחם אפרתה״‪ .‬אפרת־אפרתה היא‪ ,‬כזכור‪ ,‬המשפחה היושבת בבית‬
‫לחם‪ ,‬משפחתו של דוד‪ :‬״ודוד בן איש אפרתי הזה מבית לחם יהודה ושמו ישי״‬
‫)שמ״א יז‪,‬יב; רות א‪,‬ב(‪ .‬רמז נוסף לדוד מופיע במילת ״צעיר‪ .,,‬ה‪ ,‬בוחר בבלתי‬
‫צפוי ביותר‪ :‬כשם שבעבר בחר בדוד‪ ,‬הצעיר בבני ישי)שמ״א טז‪,‬א־יג( — וראה‬
‫גם תגובת גדעון על בחירתו שלו‪ :‬״הנה אלפי הדל במנשה ואנכי הצעיר בבית‬
‫אבי״ )שופטים ו‪,‬טו( — עתה הוא שוב בוחר במשפחה הצעירה‪ ,‬הקטנה‬

                                                                                    ‫במשפחות יהודה‪.‬‬

‫המלך מתואר כרועה והנה לנו רמז נוסף בנבואה זו לדוד‪ :‬״ועמד ורעה בעוז ה‪,‬‬
‫בגאון שם ה‪ ,‬אלהיו״)פס‪ ,‬ג(‪ .‬ההכרה כי הרועה מייצג את שלטון אלוהיו ואת‬
‫כוחו מאפשרת להציגו בסיום הנבואה בשיא תפארתו‪ :‬״‪...‬כי עתה יגדל עד‬
‫אפסי ארץ״)פס‪ ,‬ג(‪ .‬אפשר שהמילים החותמות את הנבואה‪ ,‬״והיה זה שלום״‪,‬‬
‫מתייחסות למלך המגלם בעצם היותו והופעתו את השלום‪ .‬כתוצאה משלטונו‬

                              ‫בשם אלוהיו מתפרש השלום ומתפשט עד קצווי הארץ‪.‬‬
‫יש שהנביאים מעמידים אחד ממלכי בית דוד כמודל — ולו שלילי‪ ,‬דגם שאינו‬
‫ראוי לחיקוי — למלך לעתיד לבוא‪ .‬גם זאת עושים הם מבלי להזכיר את שמו‪.‬‬
‫ירמיהו המאוכזב מצדקיהו מלך יהודה‪ ,‬אחרון מלכי בית דוד‪ ,‬מנבא בכתובים‬
‫שהזכרנו לעיל‪ :‬״והנה ימים באים נאום ה‪ ,‬והקימותי לדוד צמח צדיק ומלך מלך‬
‫והשכיל ועשה משפט וצדקה בארץ‪ ...‬וזה שמו אשר יקראו ה‪ ,‬צדקנו״)בג‪,‬ה־ו(‪.‬‬
‫לעתיד לבוא יהא המלך הדוידי היפוכו של צדקיהו‪ ,‬אשר לא עשה משפט‬
‫וצדקה‪ .‬לפיכך אף מהפך הנביא את רכיבי שמו של המלך צדקיהו ־־־־ ״ה‪,‬‬
‫צדקנו״‪ ,‬ובשמו של המלך רומז הנביא כי ה‪ ,‬הוא מקור הישועה והצדק )וראה‬

                                                                                              ‫עוד להלן(‪.‬‬

‫בנבואת זכריה )ט‪,‬כדי( מצייר הנביא את מלכה לעתיד של ירושלים על דרך‬
‫החיוב והשלילה גם יחד‪ ,‬על פי קווי דיוקנו של אחד ממלכי בית דוד‪ ,‬מלך‬
‫ששלט על יהודה וישראל גם יחד‪ ,‬מלך שבימיו שרר שלום בארץ‪ ,‬מלך שאף‬
‫שמו מבטא את בשורת השלום‪ ,‬כפי שהדבר בא לידי ביטוי במדרשי שמו‬
‫במקרא‪ ,‬הלוא הוא שלמה בן דוד‪ :‬״כי שלמה יהיה שמו ושלום ושקט אתן על‬
   162   163   164   165   166   167   168   169   170   171   172