Page 170 - דוד - מרועה למשיח . יאיר זקוביץ
P. 170
ד ו ד ב נ ב ו א ו ת ש ל ע ת י ד ל ב ו א 169
)ה( שורה של מילים וביטויים מקשרת בין אפיוני דוד בהיסטוריוגרפיה
המקראית לבין הנבואות (1) :משביל :״ויהי דוד לכל דרכיו משביל וה׳ עמו,,
)שמ״א יח,יד( ,״ומלך מלך והשכיל) ,,ירמיהו בג,ה(;) (2עבד ה׳ :״בי ה ,אמר אל
דוד לאמור ביד דוד עבדי הושיע )ויש לקרוא ״אושיע /,כדרך שגורסים כתבי יד
רבים והתרגומים העתיקים( את עמי ישראל מיד פלישתים ומיד בל אויביהם,,
)שמ״ב ג,יח( ,וכן במזמור פט,ד :״כרתי ברית לבחירי נשבעתי לדוד עבדי.,,
ובנבואת יחזקאל :״והקימותי עליהם רועה אחד ורעה אתהן את עבדי דויד,,
)לד,בג ובדומה לז,כד(;) (3הקמת זרע לדוד :לשון הכתוב שצוטט לעיל מספר
יחזקאל ,״והקימותי עליהם /,חוזרת ללשון ברית ה ,עם דוד :״והקימותי את
זרעך אחריך״)שמ״ב ז,יב( ,והשווה ״והקימותי לדוד צמח צדיק״)ירמיה בג,ה(,
״ואת דוד מלכם אשר אקים להם״)שם ל,ט( ,״והקימותי עליהם רועה אחד...
את עבדי דויד) ,,יחזקאל לד,כג( .ועוד על דרך המטאפורה ראה :״ביום ההוא
אקים את סוכת דויד הנופלת ...והריסותיו אקים״ )עמוס ט,יא(; ) (4הבטחת
נצחיות הבית לדוד :אף זו מלשונות הברית :״וכוננתי את כסא ממלכתו עד
עולם״)שמ״ב ז,יג; ראה עוד פס ,טז,בט( .ההבטחה חוזרת בנבואת ישעיה :״על
כסא דוד ועל ממלכתו להכין אותה ולסעדה ...מעתה ועד עולם״)ט,ו; ראה עוד
יחזקאל לז,כה ואילך(.
עמדנו לעיל על דרך התמודדותם של הנביאים עם בעיית הריחוק שבין הרצוי
— המלך האידיאלי ,לבין המצוי — דוד ומלכי שושלתו .נאמר עתה כמה
מילים על הדרך שבה פתרו את הבעיה האחרת ,בעיית חוסר הנחת מעצם
מוסד המלוכה .יש מן הנבואות הנמנעות משימוש במושג מלך .בך נבואת
החוטר )ישעיה יא,א־י( ,וכך נבואת יחזקאל ,הנוקט ,כדרכו ,לשון ״נשיא״ תחת
״מלך) ,,לד,בד ]בפרק לז ,פס ,בב,בד,בה הוא מערב לשונות ״מלך״ ו״נשיא״[(.
מיכה נוקט לשון ״מושל בישראל ,,המחייבת פחות ממילת ״מלך״)ה,א( ,והשווה
למילים אשר נאמרו לדוד :״לא יכרת לך איש מושל בישראל״ )דה״ב ז,יח(.
מונח זה אינו מופיע במקורו של בעל דברי־הימים ,בספר מלכים )מל״א ט,ה(,
ואפשר שדברי־הימים יונק מנבואת מיכה.
אבני הפסיפס לציור דמות המלך שלעתיד לבוא שאולות איפוא רובן ככולן
מרישומי דמותו של דוד בספר שמואל .גם מי שביקש להינתק במידת מה מדוד
״הריאלי /,גם מי שלא נחה דעתו כלל ממלכות בשר ודם ,אי אפשר לו עוד בלא
מלכות בית דוד בימים יבואו .מאות שנים של שלטון השושלת אשר טבעה את
חותמה על עם ישראל ,מחד גיסא ,והתרחקות מדוד האנושי של ספר שמואל
והמרתו בדמות אידיאלית )כפי שציירו ,דרך משל ,בעל דברי־הימים( ,מאידך
גיסא ,עשו את שלהן; עוררו את הכמיהה אל שורש ישי ,אל בית לחם אפרתה,
אל אחרית כראשית ,ואף טובה הימנה.
