Page 165 - דוד - מרועה למשיח . יאיר זקוביץ
P. 165
פרק ש נ י ב ו ־ ע ש ר 164
המלך ,מעיד על מישניותה של הזכרת המלך :השמטת המילים ״ואת דויד
מלכם״ מותירה אותנו עם משפט רצוף ־־־ ״וביקשו את ה ,אלהיהם ופחדו אל
ה ,ואל טובו באחרית הימים״.
אפשר שאותה יד ,אשר ביקשה לתת חלק ונחלה למלך בחזון העתיד של
הושע ,הוסיפה אותן מילים ממש בנבואת ירמיהו :״והיה ביום ההוא נאום ה,
צבאות אשבור עולו מעל צוארך ומוסרותיך אנתק ולא יעבדו בו עוד זרים.
ועבדו את ה ,אלהיהם ואת דוד מלכם אשר אקים להם״)ל,ח־ט( .הבשורה היא
כי ישראל לא יעבוד עוד זרים ,כי אם את ה ,אלוהיו לבדו.
הוספה ברורה של דוד אל חזון ישועה ניכרת בנבואת יחזקאל .לפי יחזקאל לד
— נבואה המביעה שאט נפש מרועי העם ,ממנהיגיו — לא יניח עוד ה׳ לרועים
לרעות את עמו; הוא לבדו ירעם :״אני ארעה צאני ואני ארביצם נאום אדוני ה.,
את האובדת אבקש ואת הנידחת אשיב״)פס ,טו־טז( .אין איפוא מקום בנבואה
זו להופעה מחודשת של רועה ,מלך בשר ודם ,ואף על פי כן קוראים אנו:
״והקימותי עליהם רועה אחד ורעה אתהן את עבדי דויד הוא ירעה אותם והוא
יהיה להן לרועה .ואני ה ,אהיה להם לאלהים ועבדי דוד נשיא בתוכם אני ה,
דיברתי״)פס ,כג־כד( .פסוקים אלה ,הקוטעים את הרצף המדבר בישועת ה ,את
עמו־צאנו ,נוספו על ידי קורא ,אשר לא יכול היה להשלים עם היעדרו של דוד
מתרחיש הגאולה לעתיד לבוא .ושוב דומה ,כי אותו קורא אחראי לשילוב דוד
בנבואה שבפרק לז :הוא הוא שהוסיף בפסוק כב את המילים ״ומלך אחד יהיה
לכולם למלך״ ,ובפסוק כד רשם :״ועבדי דוד מלך עליהם ורועה אחד יהיה
לכולם״ — מילים השוברות את ההמשכיות הטבעית בין סוף פסוק כג ,״ואני
אהיה להם לאלהים״ ,לבין מחציתו השנייה של פסוק כד ,״ובמשפטי ילכו
וחוקותי ישמרו ועשו אותם״ .בסוף פסוק כה חתם בעל התוספות את חלקו
במילים :״ודוד עבדי נשיא להם לעולם״ ,ושוב מסתבר כי לא יכירן מקומן של
מילים אלה בין ראש פסוק כה ,״וישבו על הארץ אשר נתתי לעבדי ליעקב אשר
ישבו בה אבותיכם וישבו עליה המה ובניהם ובני בניהם עד עולם״ ,לבין ראש
פסוק כו :״וכרתי להם ברית שלום ברית עולם.,,
בדוגמות האחרונות בולט איפוא המתח בין תשתית הנבואות ,שהעדיפה לוותר
על חלקו של מלך בשר ודם מבית דוד בחזון העתיד — תפיסה הבאה לידי
ביטוי בכמה נבואות שמנינו בראש פרק זה — לבין השיכבה המישנית ,אשר
לא השלימה עם רוע הגזירה ,עם ההתעלמות מדוד.
דומה כי דרך של פשרה — בין חוסר הנחת מדוד לבין השאיפה לראות מלך
מביתו מולך על ישראל באחרית הימים — משתקפת בכמה נבואות הנמנעות
מאזכור שמו המפורש של דוד ,אך רומזות לו ולביתו .ישעיהו משיב אותנו אל
ראשית הבית :״ויצא חוטר מגזע ישי ונצר משורשיו יפרה״)יא,א( .תחילה מזכיר
