Page 160 - דוד - מרועה למשיח . יאיר זקוביץ
P. 160
159נ ע י ם ז מ י ר ו ת י ש ר א ל
אפשר שבעל הכותרת מצא לנכון להסמיך את המזמור אל סיפורי דוד גם משום
הצמא המעוצב במזמור :״אלוהים אלי אתה אשחרך צמאה לך נפשי כמה לך
בשרי בארץ צייה ועייף בלי מים״)פס ,ב( .אף שהמשורר שרוי במדבר בלא מים
לשתייה ,צמאו הוא צמא לאלוהיו! דומה כי במחשבתו של בעל הכותרת עלה
הסיפור על צמאו של דוד בהיותו במערת עדולם ,במצודה :״ויתאוה דוד ויאמר
מי ישקני מים מבור בית לחם אשר בשער״)שמ״ב בג,טו( .בהביא לו גיבוריו מים
אין הוא שותה אותם אלא מנסכם לה :,״ולא אבה לשתותם ויסך אותם לה.,
ויאמר חלילה לי ה ,מעשותי זאת הדם האנשים ההולכים בנפשותם ולא אבה
לשתותם״)פס ,סז־יז( .הקישור בין המזמור לסיפור זה מקנה לאירוע אופי חדש:
דוד מנסך את המים לה ,ללמד כי צמאונו ,כמיהתו לאלוהיו ,גדול מצמאונו
למים.
מזמור קמב :״משכיל לדוד בהיותו במערה תפילה״ .המזמור הוא תפילתו של
אדם הנס על נפשו ,המתפלל ומתחנן אל אלוהיו :״הצילני מרודפי״ )פס ,ז(,
וראה בסיפור המערה )שמ״א כד( את טרוניית דוד באזני שאול :״אחרי מי יצא
מלך ישראל אחרי מי אתה רודף ...והיה ה ,לדיין ושפט ביני ובינך) ...פס ,טו,טז(.
דומה ,עם זאת ,כי הטעם העיקרי להסמכה בין מזמור זה לבין סיפור המערה
טמון בסיום המזמור ,״בי יכתירו צדיקים כי תגמול עלי״)פס ,ח( ,המעורר את
זכר דברי שאול לדוד :״צדיק אתה ממני כי אתה גמלתני הטובה ואני גמלתיך
הרעה״)שמ״א כד,יח( .לאור המזמור אין דוד מצפה עוד לגמול מיד בשר ודם,
מיד מלכו ההפכפך ,אלא מאלוהיו .בסיום המזמור אף מתפלל המשורר:
״הוציאה ממסגר נפשי״)פס ,ח( ,ובסיפור אומר שאול הנופל ביד דוד :״אשר
סגרני ה ,בידך) ,,...פס ,יט( ,וקישור זה יוצר רושם של היענות ה ,לתפילת דוד
והענשת שאול במידה כעד מידה :דוד נחלץ מן המסגר ,ואילו שאול ,רודפהו,
הוסגר בידיו על ידי ה ! ,דומה איפוא כי בעל הכותרת הניח כי דוד אמר את
המזמור בהיותו במערה ,במסגר ,בטרם בא שאול שמה )פס ,ד(; כניסת שאול
למערה אינה איפוא פרי יד המקרה ,אלא מעשה ידו המכוונת של ה ,השומע
לתפילת עבדו.
נסיים בבמה מילים של סיכום לפרשת הכותרות ה״היסטוריות״ .הצירוף בין
מזמורים לבין סיפורי ספר שמואל )שלא על פי סדרם של הסיפורים( מוסיף
מימד דרשני־פרשני הן לסיפורים והן למזמורים :המזמורים משווים אופי
רליגיוזי לסיפורים ,והסיפורים משווים אופי קונקרטי למזמורים ,בחינת מעשהו
של המדרש ,המבקש להמיר את האלמוני ,את המעורפל ,בקונקרטי .ראוי אכן
להשוות בין מעשיהם של בעלי הכותרות הללו לבין מדרש תהילים ,המעגן את
מזמורי הספר בנסיבות היסטוריות שונות.
