Page 156 - דוד - מרועה למשיח . יאיר זקוביץ
P. 156
נ ע י ם ז מ י ר ו ת י ש ר א ל 155
לבוא ,״דרשתי את ה׳ וענני ומכל מגורותי הצילני .היביטו אליו ונהרו ופניהם
אל יחפרו״)פס ,דדו• ,ראה עוד פס ,יה,כ(.
מזמור נא :״למנצח מזמור לדוד .בבוא אליו נתן הנביא כאשר בא אל בת־שבע״.
הכותרת מחזירה את הקורא אל הסיפור בספר שמואל )שמ״ב יא־יב( :״ותבוא
אליו״)יא,ד; ובנוסחת תרגום השבעים :״ויבא אליה״(; ״וישלח ה׳ את נתן אל
דוד ויבא אליו״)יב,א( .במזמור ,שבו מבקש המתפלל מחילה על חטאו ,מופיעה
לשון הודאת החוטא :״לך לבדך חטאתי״ )פסי ו( ,ובסיפור מודה דוד ואומר:
״חטאתי לה,״ )יב,יג( .אפשר שהפיסקה באמצע פסוק שבכתוב זה מעידה כי
במקום זה ממש נועד המזמור להשתלב .המשכו של פס ,ו במזמור ,״והרע
בעיניך עשיתי״ ,חוזר ללשון הסיפור ,להאשמה שמאשים נתן :״לעשות הרע
בעיני״)יב,ט( .קריאת בעל המזמור לסליחה ,״חנני אלהים״)פס ,ג( ,מזכירה את
דברי דוד בסיפור :״מי יודע יחנני ה,״)יב,כב(.
בדברי נתן אכן נזכר שה ,סלח לדוד החוטא :״ויאמר נתן אל דוד גם ה ,העביר
חטאתך לא תמות״)שמ״ב יב,יג( ,ויאה לה לסליחה זו לבוא בעקבות תפילה,
שכל כולה מבטאת חזרה כנה בתשובה ,כמזמור נא.
מזמור נב :״למנצח משכיל לדוד .בבוא דואג האדומי ויגד לשאול ויאמר לו בא
דוד אל בית אחימלך״ .הכותרת מעוררת את זכר הסיפור בשמ״א כב .שם מודיע
דואג ,״אביר הרועים אשר לשאול״ ,למלכו :״ראיתי את בן ישי בא נבה אל
אחימלך״)שמ״א כב,ט( ,ומוסיף כי הכהן ,אחימלך ,צייד את דוד בכל הדרוש לו
בשעת בריחתו מפניו)בא,ב־י( .כיצד איפוא נקשר המזמור עם הסיפורי המזמור
מדבר ב״גיבור״ הדובר שקר ובעונשו .אפשר שבעל הכותרת רואה בדואג גיבור
צבא משום שעמדה בפניו גירסה שונה לכתוב המציג את דואג בשמואל; תחת
״אביר הרועים״)שמ״א בא,ח( גרס ״אביר הרצים״ ,וראה :״ויאמר המלך לרצים
הניצבים עליו סובו והמיתו כהני ה,״ )כב,יז( ,ועם סירובם פונה המלך לדואג
״סוב אתה ופגע בבחנים״)פס ,יח( ,והוא אכן מבצע את פקודת המלך.
המזמור מציג ,כאמור ,את הגיבור כשקרן :״אהבת רע מטוב שקר מדבר צדק...
אהבת כל דברי בלע לשון מרמה״ )פס ,ה־ו( .דומה כי בעל הכותרת מבקש
לעשות את המזמור בלי להאשים באמצעותו את דואג בשקר ולהציגו באור
שלילי .אברבנאל ,בפירושו לספר שמואל ,אכן מסביר במה חטא דואג :״שאמר
) = לשאול( הדברים אשר יזיקו ולא אמר המועיל והאמיתי ,הוא היות אחימלך
חושב שהיה הולך דוד בדבר שאול ,ואמר שלא עשה זה כי אם במרמה ובכוונה
רעה...״.
המזמור משלים פער נוסף בעלילת הסיפור — עונשו של דואג על מעשהו,
ללמדך בי יש דין ויש דיין :״גם אל יתצך לנצח ...ושרשך מארץ חיים...״)פס ,ז(.
