Page 153 - דוד - מרועה למשיח . יאיר זקוביץ
P. 153
פרק ש נ י ב ו ־ ע ש ר 152
מסוימות בחייו .הקשר בין הכותרת לבין המזמור הוא בעיקרו קשר מדרשי.
אופיו הרופף של קשר זה ניכר מנוסחות התרגומים לספר תהילים ,היודעות
כותרות ״היסטוריות״ נוספות שאין כדוגמתן בנוסח שלנו .מידה רבה של
מקריות ניכרת בעובדה שריכוז גדול של כותרות מצוי בין מזמור נא למזמור סג.
אף על פי כן לא ייפלא בעיני ,אם כותרות מדרשיות אלה יצאו רובן ככולן
מבית מדרש אחד ,וזאת לאור הדמיון המובהק שביניהן במיבנה — הפתיחה
במילית ״ב״ לשם ציון זמן האמירה — כשרוב הכותרות מסמיכות למילית זו
פועל בבינוני .שלוש מן הכותרות פותחות בפועל ״בבוא״)נא; נב; נד( ושתיים
מהן ״בבורחו״)ג; נז( .גם מבחינת התוכן רב הדמיון בין הכותרות :שני מזמורים
עוסקים בבריחה לחצרו של אכיש )לד; נו( ,שתיים מן הכותרות מזכירות את
שהייתו ״במערה״)נז; קמב( ,ועוד מזמורים מתרכזים בשלבי מנוסתו מפני שאול
)יח; נב; נד; נט; סג(.
דמיון מיבני לכותרות שבתהילים מגלה כותרת המזמור המיוחס לחזקיהו
בישעיה לח :״מכתב )צריך להיות :״מכתם״( לחזקיהו מלך יהודה בחלותו ויחי
מחוליו״)פס ,ט(.
במקרים רבים ביקשו ,כפי הנראה ,בעלי הכותרות להסמיך בין קריאת הסיפור,
שנסיבותיו עוררו לדידם את אמירת המזמור ,לבין קריאתו של המזמור עצמו.
מובן ,שבכל מקרה ומקרה שבו זכה מזמור לכותרת היסטורית ,מוטל עלינו
לשאול ,מדוע נמצא דווקא מזמור זה הולם את הנסיבות המסוימות ,ומה
התועלת שנמצאה ,בין לסיפור ובין למזמור ,כתוצאה מן ה״שידוך״ שנעשה
ביניהם .נעקוב איפוא בשיטתיות אחר כל היקרויותיה של התופעה ,להוציא
מזמור ז :״...לדוד אשר שר לה ,על דברי כוש בן ימיני״ ,שהרי אין יודע מי הוא
אותו כוש )המזוהה בספרות חז״ל בשאול ]כגון מדרש תהילים לפסוק ,בבלי
מועד קטן טז ע״ב וכן התרגום הארמי[(.
מזמור ג :כותרת המזמור ,״מזמור לדוד בבורחו מפני אבשלום בנו״ ,קושרת
אותו עם סיפור הבריחה)שמ״ב טו־יח( שבו אכן מופיע השורש בר״ח בדברי דוד
״קומו ונברחה ...מפני אבשלום״)פס׳ יד( .דומה כי קשר מילולי בין המזמור לבין
הסיפור הוא שגרם להסמכה :״כי שפטך ה׳ היום מיד כל הקמים עליך ...יהיו
כנער אויבי אדוני המלך וכל אשר קמו עליך לרעה״)שמ״ב יח,לא־לב( — ״ה׳
מה רבו צרי רבים קמים עלי״)תהילים ג,ב(.
אפשר שבעל הכותרת ביקש לראות את המזמור משתלב בסיפור הבריחה
לאחר טו,כו — מקום שבו מציינת המסורה פרשה סגורה .מקום זה הולם,
לכאורה ,את השילוב ,מפני שהן בפסוק כה והן בפסוק כז נפתחות אמירות של
המלך אל צדוק הכהן)״ויאמר המלך לצדוק״ ]פס ,כה[ ,״ויאמר המלך אל צדוק״
]פס ,כז[( ,אך איש לא קטע את דבריו של המלך בין האמירה הראשונה לשנייה.
