Page 154 - דוד - מרועה למשיח . יאיר זקוביץ
P. 154
נ ע י ם ז מ י ר ו ת י ש ר א ל 153
זאת ועוד :בפסוקים בה־כו מבטא המלך את אי־ידיעתו אם חפץ ה ,להשיבו
לבסאו אם לאו ,וזהו אבן שלב ההולם פנייה אל ה /בבקשה בי יעשה עמו חסד.
שילובו של המזמור בסיפור — בין אם בפועל ובין אם רק בתודעת הקורא —
מחזק את האופי הרליגיוזי של הסיפור .דוד פונה אל אלוהיו בתפילה ומבקשו
כי יושיענו מיד אויביו.
מזמור יח )= שמ״ב כב( :בכותרת המזמור ניכר חספוס — ״למנצח לעבד ה,
לדוד אשר דיבר לה׳ את דברי השירה הזאת ביום הציל ה׳ אותו מכף כל אויביו
ומיד שאול״ .דומה כי המילים ״ומיד שאול״ נוספו לכותרת בשלב מישני כדי
לשוות לה אופי קונקרטי יותר .כותרת העוסקת בדוד אכן מתבקשת לאור
אזכורו בסיום המזמור :״מגדיל ישועות מלכו ועושה חסד למשיחו לדוד ולזרעו
עד עולם״)פס ,נא( ,אזכור שאף הוא הוסף על המזמור ,כפי שכבר טענו לעיל.
הכותרת נוסחה כפי שנוסחה בזיקה לכתוב בגוף המזמור :״יצילני מאויבי עז״
)פס ,יח(; אויבים נזכרים במזמור גם בפסוקים ד ,לח ו־מא .ההתייחסות ל״בל
אויביו״ היא ברוח האמור בספר שמואל :״וה ,הניח לו מסביב מכל אויביו״
)שמ״ב ז,א( .ההצלה שבכותרת שבה ונזכרת במזמור בפסוק מט .עם הוספת
המילים ״ומיד שאול״ מתהדקת הזיקה עם סיפורי ספר שמואל ,שעניינם מנוסת
דוד מפני אדוניו .רדיפת המשורר אחר אויביו )פס ,לח( נתפסת בנקמתו על
רדיפתו על ידי שאול )השווה שמ״א כג,בח; כד,טו; בו ,פס ,יח,ב( .אפשר
שהמוסיף את שם שאול לכותרת ביוון לראות ב״חבלי שאול״ )פס ,ו( רמז
ומשחק מילים בשם שאול ,וכי הכתוב בפסוק מב ,״ישוועו ואין מושיע על
)בנוסחת ספר שמואל :״אל״( ה ,ולא ענם״)פס ,מב( ,מתבאר כרומז לגורלו של
שאול ש״לא ענהו ה׳ גם בחלומות גם באורים גם בנביאים״ )שמ״א בח,ו(.
כריכת המזמור ,שעניינו אכן באדם רדוף ,בסיפורי דוד ,מקנה לסיפורים מימד
דתי נאצל.
מזמור לד :״לדוד בשנותו את טעמו לפני אבימלך ויגרשהו וילך״ .כותרת
המזמור ,הכורכת אותו במעשה בריחתו של דוד מפני שאול אל חצר אכיש
)שמ״א כא,יא־טז( ,סיפור שעסקנו בו לעיל בפרק רביעי ,מעוררת תמיהה.
ראשיתה ,״לדוד בשנותו את טעמו״ ,היא בחינת הד לדברי הסיפור ״וישנו את
טעמו״ בעיניהם) ,פס ,יד( ,אך המשכה ,״לפני אבימלך״ ,ממיר את שמו של
המלך ,אכיש ,בשמו של מלך פלישתי אחר הידוע לנו מספר בראשית)פרקים כ
ו־בו( .רש״י ,לדוגמה ,ביקש לפתור את הבעיה בטענה ,כי ״כך ) = אבימלך( כל
מלכי פלישתים נקראים וכל מלכי מצרים פרעה...״.
בין אם היתה לפני בעל הכותרת מסורת חלופית בדבר שם המלך ,ובין אם
שגגה היא שיצאה מלפני ״המכתיר״ ,דומה כי אסוציאציה בין הסיפור בספר
