Page 151 - דוד - מרועה למשיח . יאיר זקוביץ
P. 151
פרק ש נ י ב ו ־ ע ש ר 150
הבאה ,״דברי דוד האחרונים /,אם נבונה השערה זו ,אזי שילוב התוספת בספר
שמואל קדם ,במובן ,לשילובה בנוסח השני של המזמור בתהילים ,שהרי שם
אין היא תורמת ליצירת קשרים עם הסביבה הספרותית.
היצירה השירית ״דברי דוד האחרונים ,,משווה לשירתו של דוד אופי נבואי ,כפי
שניכר הן מנוסחת הפתיחה — ״נאום דוד בן ישי ונאום הגבר) ,,...פס ,א(,
המזכירה את הפתיחה לדברי הנביא בלעם :״נאום בלעם בנו בעור ונאום
הגבר) ,,...במדבר כד ,פס ,ג,טו( — והן מהמשך הפתיחה :״רוח ה ,דיבר בי
ומילתו על לשוני) ,,פס ,ב( .רוח ה ,שנחה על דוד בבר בנעוריו ,עם משיחתו
)שמ,,א טז,יג( מתבארת איפוא כאן כרוח נבואה.
בשירה זו אף מזכיר המשורר־דוד את הברית ,ברית עולם שנכרתה לו ולביתו,
״כי לא כן ביתי עם אל בי ברית עולם שם לי) ,,פס ,ה( ,והשווה שמ,,ב ז ,פס,
יג,בו(.
גם מזמורי תהילים ,המזכירים בגופם את דוד בשמו ,עוסקים ,ברובם ,בברית ה,
עם דוד ובבחירתו :״כרתי ברית לבחירי נשבעתי לדוד עבדי עד עולם אכין
זרעך) ...פט,ד־ה( ,״נשבע ה ,לדוד ...אם ישמרו בניך בריתי ועדותי זו אלמדם גם
בניהם עדי עד ישבו לכסא לך) ,,קלב,יא־יב ,וראה עוד להלן ,פרק ארבעה־עשר(.
מזמור עח מסיים בתקווה לישראל הנפתחת עם בחירת יהודה ,ירושלים ודוד
)פס ,סח־עב( .לא חסדי ה ,עם ישראל ,לא העונשים שהביא על אויביהם ,ואף
לא העונשים שהעניש בהם ה ,את ישראל — כל אלה לא הועילו כדי לקרבם
אליו ולשמירת מצוותיו .באשר הנחה ה ,את בני ישראל ,עמו מאס בו; עתה
הוא ממנה להם רועה בשר ודם ,דוד ,מנהיג ראשון ,אחד ויחיד הנזכר במזמור.
דוד עשוי להצליח במקום שנכשל בו אלוהיו ,יען כי קצרה ידם של בני ישראל
להשיג הנהגה אלוהית בלתי נראית .דוד הוא איפוא התקווה האחרונה :״וירעם
כתום לבבו ובתכונות כפיו ינחם) ,,פס ,עב(.
דוד נזכר גם בגופו של מזמור קמד אשר זכה בתרגום השבעים להרחבת
הכותרת ״לדוד ,,במילים ״על גלית /,היינו על נצחון דוד על גלית :״אלהים שיר
חדש אשירה לך בנבל עשור אזמרה לך .הנותן תשועה למלכים הפוצה את דוד
עבדו מחרב רעה) ,,פס ,ט־י( .דומה בעיני כי פסוקים אלה הם תוספת בגוף
המזמור ,וראה החזרה שחוזר פסוק יא ,״פצני והצילני מיד בני נכר אשר פיהם
דבר שוא וימינם ימין שקר /,על מילות פסוק ח .חזרה זו היא חזרה מקשרת,
איחוי חוט היצירה המקורי שנקטע עם התוספת .פסוק ח המדבר על האויבים,
בני הנכר שפיהם דבר שווא ,עורר במוסיף אסוציאציה למעשה דוד וגלית,
לדברי הבלע שמשמיע גלית המחרף את אלוהי ישראל)שמ״א יז ,פס ,י,בו,מה(,
ודבריו מחזקים את הקשר שבין הסיפור למזמור :דוד יצא לקרב ללא חרב,
״וחרב אין ביד דוד) ,,פס ,נ( ,ואילו חרב גלית ,לא זו בלבד שאין היא פוגעת בו
