Page 147 - דוד - מרועה למשיח . יאיר זקוביץ
P. 147
פרק שניבו־עשר 146
בכך שדוד הוא המצווה לשרוף את האלילים ,״ויאמר דוד /,...ללמדך עד כמה
מקפיד הוא על הציות לחוקי התורה .אין להוציא מכלל אפשרות שבעל דברי־
הימים אף ביקש לעגן את פתרונו לסתירה אל חוק התורה בהבנת המילה
״וישאם״ שבספר שמואל מלשון הדלקת משואה ,הבערת אש ,וראה :״והמשאת
החלה לעלות מן העיר עמוד עשן״)שופטים כ,מ(.
בספר שמואל ,כזכור ,״מעניש״ דוד את ארון ה ,לאחר פרץ ה ,בעוזה ,ומשכנו
למשך זמן מה בבית עובד אדום הגיתי)שמ״ב ו,י( .אליבא דבעל דברי־הימים אי
אפשר שדוד יניח את הארון למשמרת שלא ביד הלויים ,ומה גם בידו של איש
נוכרי ,ולפיכך הופך באן עובד אדום ללוי ,ממחלקות השוערים )דה״א כו,ד(.
בעל דברי־הימים אף מונה שם את בניו ,שמונה במספר ,ומסביר מדוע זכה
לבנים כה רבים :״כי ברכו אלהים״)פס ,ה( .בעל דברי־הימים נותן איפוא ביאור
קונקרטי לברכת ביתו של עובד אדום הנזכרת בספר שמואל )שם ,פס ,יא־יב(.
ושינוי נוסף ברוח דומה :ברשימת פקידי דוד נכתב בספר שמואל ״ובני דוד
בהנים היו״)שמ״ב ח,יח( .בהתאמה לדרישות התורה ,היודעת רק כהנים מבני
לוי ,משתנה תפקידם של בני המלך בספר המאוחר :״ובני דוד הראשונים ליד
המלך״)דה״א יח,יז(.
ומוצא אתה בספר דברי־הימים גם אמירה מפורשת על שמירת חוקי התורה
בידי דוד :״ויעזוב שם לפני ארון ברית ה ,לאסף ולאחיו לשרת לפני הארון תמיד
לדבר יום ביומו ...להעלות עולות לה ,על מזבח העולה תמיד לבוקר ולערב
ולכל הכתוב בתורת ה ,אשר ציווה על ישראל״)דה״א טז,לז־מ( .מהצגת דוד
כמלך נאמן לתורה ולחוקיה קצרה הדרך לאפיונו של דוד בספרות חז״ל
כתלמיד חכמים ,וראה בנספח על דמותו של דוד המלך בספרות חז״ל.
עיסוקו של דוד בהכנות להקמת המקדש אינו מתמצה בעניינים שבחומר; עיקר
מרצו של דוד מופנה להכנת סגל המשרתים בקודש ,ובעיקר הלויים
והמשוררים .עניינו של דוד בשירה הפולחנית הוא גולת הכותרת של פועלו
בספר דברי־הימים .תן דעתך על הכתוב במעשה העלאת הארון לירושלים
)דה״א טז,ד־ז ,והמזמור המשתלב שם ,פס ,ח־בו; ועיין להלן ,פרק שלושה־
עשר( .אבהותו של דוד על השירה המזמורית בבית המקדש שבה ונזכרת
פעמים הרבה בספר ,כגון הכתוב בפסח חזקיהו :״ויעמד את הלויים בית ה,
במצילתים בנבלים ובכינורות במצוות דויד וגד חוזה המלך ...ויעמדו הלויים
בכלי דוד...״)דה״ב בט,בדרכו; ראה עוד דה״א בג,ה; דה״ב ז,ו; לה,טו; ובן עזרא
ג,י; נחמיה יב ,פס ,כד,לו,מדדמו(.
בין אם ספר עזרא ונחמיה וספר דברי־הימים היוו בעבר ספר אחד )ותן דעתך
לבך שספר דברי־הימים מסתיים בהצהרת כורש שבה נפתח ספר עזרא( ובין אם
היו מלכתחילה שני ספרים נפרדים ושונים ,ניכר הדמיון שביניהם ביחס לדמותו
