Page 142 - דוד - מרועה למשיח . יאיר זקוביץ

‫פרק שנימ־עשר‬

‫פנים חדשות במראה — דמותו של דוד‬

‫בספר דברי־הימים‬

‫בהקדמה לפירושו לספר שמואל כותב דון יצחק אברבנאל‪ :‬״הספר הזה דברי־‬
‫הימים בלתי נהוג אצל היהודים במדרשיהם‪ .‬את חטאי אני מזכיר היום כי לא‬
‫קראתי בו מימיי ולא חיפשתי בענייניו מהיותי ועד עתה‪ .,,...‬אנחנו‪ ,‬שלא‬
‫כאברבנאל‪ ,‬כבר נזקקנו לספר זה‪ ,‬המונח בקרן זווית של כתבי הקודש כמעין‬
‫נספח החותם את התנ״ך‪ .‬כך הזכרנו‪ ,‬דרך משל‪ ,‬את הדרך שבה הוא מעצב את‬
‫סיום חייו של דוד )לעיל‪ ,‬פרק ראשון(‪ ,‬גם את תרומתו לתמונת ירושלים‬
‫הדוידית )פרק אחד־עשר(‪ ,‬ועוד ועוד‪ .‬אף על פי כן‪ ,‬ודווקא משום כך‪ ,‬באה‬
‫השעה לצייר את משנתו הסדורה של מחבר ספר דברי־הימים אודות דמותו‬

‫ופועלו של המלך דוד‪.‬‬
‫חשיבותו של ספר דברי־הימים‪ ,‬שנכתב בתקופת שיבת ציון בשלהי המאה‬
‫הרביעית לפנה״ס‪ ,‬הוא בשבירת המונופול של ספרי שמואל־מלכים על תיאור‬
‫חייו של דוד‪ .‬אין אנו יודעים‪ ,‬כמובן‪ ,‬אם ביקש לו בעל דברי־הימים מונופול‬
‫משלו‪ ,‬אם חפץ כי ספרו יחליף את סיפור חיי דוד שבספרי נביאים ראשונים‪,‬‬
‫אם לאו‪ .‬מכל מקום‪ ,‬נתמזל מזלנו והוא לא זכה למונופול‪ ,‬ואנו אוחזים‬
‫בשמואל־מלכים ובדברי־הימים גם יחד‪ .‬בעל דברי־הימים מביא רבים מפרקי‬
‫נביאים ראשונים‪ ,‬אך מתיר לעצמו חופש רב בשימוש שהוא עושה במקורותיו‪:‬‬
‫משמיט‪ ,‬מוסיף ומשנה כיד עולמו הרעיוני הטובה עליו‪ .‬מאות השנים שחלפו‬
‫מאז עצם דוד את עיניו ועד ששירטט בעל דברי־הימים את דמותו מאפשרות‬
‫חרות גדולה יותר למחבר‪ .‬אכן‪ ,‬הבדיון הספרותי מאפיין גם את סיפור חיי דוד‬
‫שבספרי שמואל־מלכים‪ ,‬וגם שם נהגו מן הסתם סלקציה וסיגול האירועים‬
‫לאידיאולוגיה של המספרים‪ ,‬אך בספרי נביאים ראשונים עוד ניכר כוח‬
‫המשיכה של הזכרון‪ ,‬וזה מתפוגג בספר דברי־הימים ומפנה מקומו לאידיאל‪.‬‬
‫דוד של שלהי המאה הרביעית לפנה״ס משקף בראש ובראשונה את תקופת‬
‫הכתיבה ואת החוג הרעיוני־ספרותי שבו צוירה דמותו‪ .‬דוד הופך איפוא‬
‫לבבואה‪ ,‬בבואת הגותו של בעל דברי־הימים‪ .‬אם בספר שמואל הושם דגש על‬
‫עיצוב דמות של בשר ודם — על מערבות היחסים בין דוד לבין שאול וביתו‪,‬‬
‫בינו לבין נאמניו‪ ,‬נשותיו ובניו — הרי בספר דברי־הימים נעלם המימד האישי‬

‫‪141‬‬