Page 137 - דוד - מרועה למשיח . יאיר זקוביץ
P. 137
פרק שניבו־עשר 136
לסיפור על קדושת ירושלים יש תוקף כל עוד ניצבת הממלכה המאוחדת על
תלה .אלא שעם פילוג הממלכה נוצר מצב חדש .ספר מלכים ,שעריכתו מצדדת
בזכות ממלכת יהודה ובית דוד ,מגנה את ירבעם על בחירתו בבית־אל ובדן,
ועל רצונו להרחיק את שבטי הצפון מירושלים :״אם יעלה העם הזה לעשות
זבחים בבית ה׳ בירושלים ושב לב העם הזה אל אדוניהם אל רחבעם מלך
יהודה והרגוני ...ויעש שני עגלי זהב ויאמר אליהם רב לכם מעלות ירושלים
הנה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים .וישם את האחד בבית־אל ואת
האחד נתן בדך )מל״א יב,בז־בט( .ראוי לתת את הדעת על כך ,שירבעם דווקא
מחזיר ,במידת מה ,עטרה ליושנה — משיב את ישראל לעבודת אלוהים
במקומות פולחן עתיקים ומסורתיים :בית־אל הזכורה לטוב מתקופת האבות,
ודן שראשית פולחנה מיוחס לימי השופטים )שופטים יח(.
כאשר מתנתקים בני הצפון מבית דוד ,באומרם ״מה לנו חלק בדוד ולא נחלה
בבן ישי ,לאוהליך ישראל עתה ראה ביתך דוד״)מל״א יב,טז( ,אזי אין בכוחו של
סיפור על התקדשות ירושלים בימי דוד לקשור את שבטי הצפון אל העיר .כדי
לחבב את ירושלים על לבם של בני הצפון ,כדי לשכנע אותם בקדושתה ,יש
לתלות אותה בדמות המקובלת על כל פלגי האומה — אברהם .תשומת הלב
מוסטת איפוא זמנית מן המלך הראשון אל האב הראשון.
שני קטעים בספר בראשית תולים את קדושת ירושלים באברהם .הראשון
שבהם הוא המעשה במלכי־צדק מלך שלם)בראשית יד,יח־ב( .שלושה פסוקים
אלה ,ששולבו בסיפור מלחמת ארבעת המלכים בחמישה ,קוטעים את הרצף
הטבעי של הסיפור :״ויצא מלך סדום לקראתו אחרי שובו מהכות את
כדרלעומר ואת המלכים אשר אתו אל עמק שוה הוא עמק המלך״ )פס ,יז(,
״ויאמר מלך סדום אל אברם תן לי הנפש והרכוש קח לך״)פס׳ כא( .שלושת
הפסוקים הקוטעים את המעשה במיפגש מלך סדום ואברהם אוחו עם גוף
הסיפור באומנות רבה :המילה ״מלך״ מופיעה בפסוק יז ,ובפסוקים יח־ב מדובר
במלך אחר :״מלכי־צדק מלך שלם״; פסוק כ מספר באברהם הנותן דבר למלכי־
צדק :״ויתן לו...״ ,ובפסוק כא אומר מלך סדום לאברהם :״תן לי הנפש...״ .זאת
ועוד :״אל עליון קונה שמים וארץ״ נזכר הן בברכת מלכי־צדק )פס׳ יט( והן
בשבועת אברהם :״הרימותי ידי אל ה׳ אל עליון קונה שמים וארץ״)פס׳ בב( .כך
אף מזוהה אל עליון עם ה׳ אלוהי ישראל ,בורא העולם.
התחיבה של פגישת אברהם ומלכי־צדק בבראשית יד מספרת איפוא על זיקה
בין אברהם לבין שלם ,היא ירושלים ,ככתוב בתהילים עו,ג :״ויהי בשלם סוכו
ומעונתו בציון״ .הסיפור מכיר בכך שירושלים היא תחת שלטון זר ,כנעני ,ושאין
היא נכבשת על ידי אברהם ,אך דבר זה אינו נובע מחולשה :דווקא בסיפור זה
מופיע אברהם כגיבור ,ומלך שלם מברך את אברהם לאל עליון ״אשר מיגן
