Page 139 - דוד - מרועה למשיח . יאיר זקוביץ
P. 139
פרק שניבו־עשר 138
מצייר את המלאך כשהוא אוחז חרב )פס ,טז( ,כשם שאברהם מחזיק במאכלת
)בראשית בב,ו(; כמו בנסיון שבו מנסה ה ,את אברהם )בראשית כב,א( ,כך
מציגה נוסחת דברי־הימים של סיפור הגורן את המיפקד כנסיון שניסה ה ,את
דוד :״ויעמוד שטן על ישראל ויסת את דויד למנות את ישראל) ,,רה״א בא,א(,
והרי ידוע לנו מספר איוב תפקידו של השטן כמנסה את הצדיק.
בעל דברי־הימים מוסיף רכיב חשוב ודרמטי לסיפור ההתקדשות .אש אלוהית
יורדת משמים ,ונס זה מבטא את אישורו של ה ,למעשה ואת בחירתו במקום:
״ויבן שם דוד מזבח לה ,ויעל עולות ושלמים ,ויקרא אל ה ,ויענהו באש מן
השמים על מזבח העולה) ,,דה״א כא,כו( .רכיב זה הוא ברוח מעשה חנוכת
המשכן במדבר סיני :״...וירא כבוד ה ,אל כל העם ותצא אש מלפני ה ,ותאכל
על המזבח את העולה ואת החלבים ,וירא כל העם ו י ת נ ו ויפלו על פניהם,,
)ויקרא ט,בג־בד( .ספר דברי־הימים מוסיף נס מעין זה גם לסיפור נוסף ,סיפור
חנוכת מקדשו של שלמה :״וככלות שלמה להתפלל והאש ירדה מהשמים
ותאכל העולה והזבחים וכבוד ה ,מלא את הבית...״ )דה״ב ז,א( .לא במקרה
בחר בעל דברי־הימים להוסיף מעשי ניסים דווקא בשתי נקודות אלה :סיפור
הגורן ניצב בספר דברי־הימים בראש המכלול שעניינו הקמת המקדש — דה״א
כב־כט ,פרקים המספרים בהכנות שעשה דוד לקראת ההקמה — ואילו ששת
הפרקים הראשונים בדה״ב מתארים את חלקו של שלמה בהשלמת מפעלו של
אביו .הנס שאירע בימי שלמה חותם איפוא את המכלול שנפתח בנם דומה
שאירע לאביו.
ניתן עתה את הדעת לכתוב נוסף שהוסף למעשה הגורן בדברי־הימים :״ויאמר
דוד זה הוא בית ה ,האלהים וזה מזבח לעולה לישראל״)דה״א בב,א( .פסוק זה
מעורר את זכרו של הפסוק המספר על תגובתו של יעקב לאחר חלומו בבית־
אל :״ויירא ויאמר ...אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים״ )בראשית
בח,יז(.
בשני הסיפורים נובעת תגובתו של הדובר מיראתו :דברי יעקב ״מה נורא
המקום הזה״ )בראשית כח,יז( ,ותחושת דוד ״כי נבעת מפני חרב מלאך ה,״
)דה״א בא,ל(.
דומה כי כוונת מכוון עומדת מאחורי עיצובו של הכתוב בדברי־הימים ברוח
קודמו שבבראשית ,ביטוי למגמה לראות במקומות הפולחן השונים שמות
מתחלפים למקום אחד ,לירושלים .בדרך זו נוקט מאוחר יותר המדרש המזהה
את בית־אל עם ירושלים :״בן שבעים ושבע היה יעקב בצאתו מבית אביו
והיתה הבאר מהלכת לפניו מבאר שבע ועד הר המוריה .והגיע בחצי היום
לשם ...וילן כי בא השמש .לקח יעקב י״ב אבנים מאבני המזבח שנעקד עליו
יצחק אביו ושם אותן מראשותיו באותו מקום ...השכים יעקב בפחד גדול ואמר
