Page 143 - דוד - מרועה למשיח . יאיר זקוביץ
P. 143

‫פרק ש ני ם־ עש ר‬  ‫‪142‬‬

‫בליל ודוד הופך להיות דמות שטוחה‪ ,‬פלקטית‪ .‬רק דוד הציבורי נשקף אלינו‬
                                               ‫מדפי הספר; לא עוד האב‪ ,‬האיש‪ ,‬הלוחם‪...‬‬

‫סילוקו של המימד האישי משרת‪ ,‬בין השאר‪ ,‬את מגמתו של בעל דברי־הימים‬
‫להקפיד על כבודו של דוד; דוד וביתו מופיעים לראשונה ברשימת היוחסין של‬
‫שבט יהודה שבראש הספר )דה״א ב‪,‬יג־יז(‪ .‬הרשימה מוסרת את שמותיהם של‬
‫אחי דוד שלא נודעו בשם בספר שמואל )שמ״א טז־יז(‪ ,‬מציגה את דוד כבנו‬
‫השביעי ולא השמיני של ישי)כמאמר חז״ל ״לעולם שביעי חביב״ ]ויקרא רבה‬
‫כט‪,‬יא[(‪ ,‬ומציגה את צרויה אם יואב‪ ,‬אבישי ועשהאל כאחותו של ישי אבי דוד‬
‫)פס‪ ,‬יז(‪ ,‬וכך הופכים שרי צבאו של דוד לבני דודו‪ .‬אך רשימות לחוד וסיפור‬
‫הקורות לחוד; בסיפור אין הקורא מתוודע לאיש דוד עד למותו של המלך‬
‫שאול‪ .‬סיפור מותו של שאול )דה״א י( הוא ראשון הפרקים הסיפוריים בספרנו‬
‫והוא מובא על פי ספר שמואל )פרק לא(‪ ,‬בשינויים קלים‪ ,‬וביניהם סיומו של‬
‫הפרק‪ :‬״וימות שאול במעלו אשר מעל בה‪ ,‬על דבר ה‪ ,‬אשר לא שמר וגם‬
‫לשאול באוב לדרוש‪ .‬ולא דרש בה‪ ,‬וימיתהו ויסב את המלוכה לדוד בן ישי״‬
‫)פס‪ ,‬יג־יד(‪ .‬בעל דברי־הימים בורך יחדיו רמז לחטאו של שאול‪ ,‬שלא עשה את‬
‫חרון אפו של ה‪ ,‬בעמלק )ראה תוכחת שמואל בשמ״א בח‪,‬יח(‪ ,‬עם עוון שאלתו‬
‫באוב )שם( ועם חטא נוסף‪ :‬״ולא דרש בה‪,‬״‪ .‬חטא אחרון זה אינו מתיישב עם‬
‫סיפור בעלת האוב שבספר שמואל; שם דווקא מנסה שאול תחילה לשאול‬
‫באלוהים בדרך לגיטימית‪ :‬״וישאל שאול בה‪ ,‬ולא ענהו ה‪ ,‬גם בחלומות גם‬
‫באורים וגם בנביאים״)שמ״א בח‪,‬ו(‪ .‬דומה כי במילים ״ולא דרש בה‪,‬״ מתייחס‬
‫בעל דברי־הימים לעובדה שבימי שאול היה ארון ה‪ ,‬מונח כאבן שאין לה‬
‫הופכין בקרית יערים)שמ״א ז‪,‬ב(‪ ,‬והמלך לא דרש את אלוהים באמצעותו‪ ,‬ואכן‬
‫ראה דברי דוד בדברי־הימים‪ ,‬בראש סיפור העלאת הארון לירושלים‪ :‬״ונסבה‬
‫את ארון אלהינו אלינו כי לא דרשנוהו )ובתרגום השבעים‪ :‬״דרשוהו״( בימי‬
‫שאול״)דה״א יג‪,‬ג(‪ .‬שרשרת זו של חטאי המלך די בה כדי להסב את המלוכה‬

                                                                                ‫ולתת אותה ביד דוד‪.‬‬

‫ממעשה זה עובר בעל דברי־הימים אל משיחת דוד על ידי כל זקני ישראל‬
‫בחברון‪ ,‬״כדבר ה‪ ,‬ביד שמואל״)דה״א יא‪,‬ג(‪ .‬מילים אחרונות אלה אינן מופיעות‬
‫בסיפור המקור )שמ״ב ה(‪ ,‬המספר על משיחת דוד על ידי שבטי ישראל למלך‬
‫עליהם‪ .‬בעל דברי־הימים מוסיף אותן כדי להזכיר את שמואל הנביא במעשה‬
‫משיחת דוד‪ ,‬המשיחה האחת והיחידה שהוא מספר עליה‪ ,‬שהרי אין הוא נותן‬
‫ביטוי למעשה משיחתו של דוד על ידי שמואל בנעוריו‪ ,‬בעוד שאול מלך)שמ״א‬
‫טז‪,‬א־יג(‪ .‬פתיחת מעשה דוד במשיחתו על ידי עם ישראל כולו ״חוסכת״ מדוד‬
‫את רדיפתו בידי שאול‪ ,‬את החיים במדבר עם צבא הריקים אשר לו‪ ,‬את‬
‫המעשה בנבל ובאביגיל‪ ,‬את הצורך להימלט פעם ופעמיים לחצרו של אכיש‬
   138   139   140   141   142   143   144   145   146   147   148