Page 144 - דוד - מרועה למשיח . יאיר זקוביץ
P. 144
143 דוד בספר ד ב ר י ־ ה י מ י ם
מלך גת — סוגיה בעייתית שיש בה כדי לעורר עליו ביקורת ותהייה על מניעיו
)וראה לעיל ,פרק רביעי(.
למרות האמור לעיל ,אין בעל דברי־הימים יכול להימנע מהבזקים לאחור,
רמזים לפרשות שונות בעברו הרחוק של דוד ,כגון בפרק יב :״ואלה הבאים אל
דויד לצקלג עוד עצור מפני שאול בן קיש״ )פס ,א( ,״וממנשה נפלו על דויד
בבואו עם פלישתים על שאול למלחמה ולא עזרם כי בעצה שלחוהו סרני
פלישתים לאמור בראשינו יפול אל אדוניו שאול״)פס ,כ( .כבר בהיותו בצקלג
זכה דוד ,על פי פרק זה ,לתמיכה לאומית רחבה ,ואפילו משבטו של שאול,
מבנימין :״ויבואו מן בני בנימין ויהודה ...ויצא דוד לפניהם ויען ויאמר להם אם
לשלום באתם אלי לעוזרני יהיה לי עליכם לבב ליחד ואם לרמותני לצרי בלא
חמס בכפי ירא אלהי אבותינו ויוכח״ )פס ,ידיח( .דוד הנבוך זוכה לאישור
אלוהי ,כי הבאים לקראתו אכן לעזרתו באו :״ורוח לבשה את עמשי ראש
השלישים)האם מדובר בעמשא ,שר צבאו לעתיד לבוא של דוד?( לך דויד ועמך
בן ישי שלום שלום לך ושלום לעוזרך כי עזרך אלהיך״)פס ,יט(.
גם במה שכרוך בימות מלכותו של דוד על יהודה בחברון משמיט בעל דברי־
הימים כל זכר למאבק עם בית שאול ,למותם בזה אחר זה ,כדי למנוע לזות
שפתיים אפשרית מדוד .אף יחסיו העכורים של דוד עם מיכל בת שאול אינם
באים לידי ביטוי בספר ,להוציא שריד בודד :״ויהי ארון ברית ה ,בא עד עיר דוד
ומיכל בת שאול נשקפה בעד החלון ותרא את המלך דוד מרקד ומשחק ותיבז
לו בלבה״ )דה״א טו,כט( .בהמשך סיפור העלאת הארון משמיט בעל דברי־
הימים את העימות החריף בין מיכל ודוד ,ונשאלת איפוא השאלה מדוע נותר
הפסוק האחד והיחיד על לעגה לדוד .ניתן לכאורה לייחס כתוב זה לפרי
רשלנותו של ״הצנזור״ ,לבעל דברי־הימים ,או אף לטעון ,שיד קורא אשר תמה
על העדר מיכל מסיפור הארון השלימה משהו מן החסר בהעתקת כתוב
משמואל .דעתי נוטה דווקא לראות בפסוק זה פרי כוונת מכוון :כשם שביקש
בעל דברי־הימים להציג את שאול כמי שזנח את ארון ה ,,כן הוא מבקש להציג
את בתו ,על דרך מעשה אבות סימן לבנות :מיכל איננה מבינה על מה זה שש
דוד המרקד לפני ארון ה ,,ובזה לו.
הרצון שלא להעיר ולא לעורר מחשבות על המתח ששרר בין שאול ובין דוד
גורם ,במידת מה ,להשלכת התינוק יחד עם מי האמבט; בעל דברי־הימים
משמיט גם את הסיפורים היפים על ראשיתו של דוד :סיפור משיחתו ,הבאתו
לפני המלך שאול לנגן לפניו ,וסיפור נצחונו על גלית.
כחלק מן ההקפדה היתרה על כבודו של דוד מעלים בעל דברי־הימים את
המעשה בדוד ובת־שבע ,ואת תוצאות החטא — היחסים המכאיבים של המלך
עם בניו ,ואחריתם המרה של שלושה מן הבנים .אין בספר זכר למעשה אמנון
