Page 146 - דוד - מרועה למשיח . יאיר זקוביץ
P. 146
145ד ו ד ב ס פ ר ד ב ר י ־ ה י מ י ם
עתה תנו לבבכם ונפשכם לדרוש לה׳ אלהיבם וקומו ובנו את מקדש ה׳
האלהים...״ )דה״א בב,יז־יט( .מכאן ואילך מכין דוד את כל הנחוץ לעבודת
המקדש )שם כח,יא ואילך( ,הכנות המזכירות את פועלו של משה בהקמת
המשכן)ראה שמות לה,ד־בט(.
פתיחתו של מכלול ההכנות להקמת המקדש היא בירידת אש מן השמים על
המזבח שהקים דוד בגורן ארנן)דה״א בא,כו( ,וסיומו בנס דומה ,בשעת חנוכת
הבית על ידי שלמה )דה״ב ז,א־ג( .ניסים אלה מחזקים את דימוי המקדש
למשכן ,שגם בחנוכת מזבחו אירע כנס הזה ממש)ויקרא ט,בג־בד ,ועל כך ראה
לעיל ,פרק אחד־עשר( .מקווי הדמיון שמושך בעל דברי־הימים ממשה לדוד
ראוי להזכיר עוד את צו דוד ״לא לשאת את ארון האלהים כי אם הלויים כי בם
בחר ה ,לשאת את ארון ה ,ולשרתו עד עולם״)דה״א טו,ב( ,והשווה דברי ה,
למשה :״ואתה הפקד את הלויים על משכן העדות ועל כל כליו ועל כל אשר לו
המה ישאו את המשכן ואת כל כליו והם ישרתוהו וסביב למשכן יחנו .ובנסוע
המשכן יורידו אתו הלויים ובחנות המשכן יקימו אותו הלויים...״)במדבר א,נ־
נא(.
ועוד לזיקה שבין דוד ומשה :דוד מכונה בספר דברי־הימים בכינוי ״איש
אלהים״)דה״ב ח,יד; ראה עוד נחמיה יב ,פס ,כד,לו( ,ככינויו של משה בתורה
)דברים לג,א( ,בכותרת המזמור המיוחס לו בתהילים)צ,א( ובספרות שיבת ציון
)עזרא ג,ב; דה״א בג,יד; דה״ב ל,טז(.
דוד אף מקפיד בספר דברי־־הימים על קיום חוקי התורה :כאשר הלכו ונכתבו
ספרי נביאים ראשונים ,טרם היתה התורה שלימה ,מגובשת ונחלת הכלל .בימי
שיבת ציון ,בימים שבהם הועלה ספר דברי־הימים על הכתב ,התורה היא בבר
מסמך שלם ומחייב .על חשיבות התורה בעולמו של דברי־הימים ניתן לעמוד
מהשוואת כתוב בנביאים ראשונים ,״...לא יכרת לך איש מלפני יושב על כסא
ישראל רק אם ישמרו בניך את דרכם ללכת לפני כאשר הלכת לפני״ )מל״א
ח,בה( ,ציטוט דברי ה׳ לדוד בפי שלמה ,עם הכתוב המקביל בספר דברי־הימים:
״...רק אם ישמרו בניך את דרכם ללכת בתורתי כאשר הלכת לפני״)דה״ב ו,טז(.
אליבא דספר דברי־הימים לא יעלה עוד על הדעת ,כי דוד המלך לא ידע את
מצוות התורה ולא יקפיד עליהן ,קלה כחמורה .כך ,דרך משל ,בסיום תיאור
המערכה עם הפלישתים בבעל פרצים מציין הכתוב בספר שמואל :״ויעזבו שם
את עצביהם וישאם דוד ואנשיו״ )שמ״ב ה,בא(; אך בעל דברי־הימים מודע
לחוק התורה ,״ופסיליהם תשרפון באש״ )דברים ז,ה( ,וגורם בהתאם לכך:
״ויעזבו שם את אלהיהם)מעניין שדווקא המילה ״אלהיהם״ משקפת את הנוסח
הקדום של הכתוב ,בעוד מילת ״עצביהם״ שבשמואל כבר משקפת תיקון לגנאי(
ויאמר דוד וישרפו באש״)דה״א יד,יב( .השינוי מלשון ספר שמואל מתבטא גם
