Page 141 - דוד - מרועה למשיח . יאיר זקוביץ
P. 141
פרק שניבו־עשר 140
השומרוני של המוריה בשכם מקל ,במובן ,הדמיון שבין השם ״מוריה ,,לבין
השם ״אלון מורה״ ,שמו של מקום הפולחן אשר בשכם )בראשית יב,ו(.
כדי לפשט את דברינו נשוב ונסכם עתה את עיקרם :ירושלים לא היתה מן
הערים המקודשות לישראל בתקופה שקדמה לימי דוד .בתקופה זו )ימי
השופטים ,שמואל ושאול( עבדו בני ישראל את אלוהיהם בשכם ,בבית־אל,
בחברון ובדן ,ותלו את קדושת המקומות הללו בימים עברו ,בימי אבותיהם.
לאחר שדוד הופך את ירושלים — מקום נייטרלי שזה עתה כבש אותו —
לבירתו ,ולאחר ששלמה עושה אותה למקום מקדשו ,כורכים את קדושתה הן
בהעלאת הארון ,סמל אחדות ישראל ונוכחות ה ,,לירושלים ,ובעיקר בסיפור
שרק בשלב מישני החל נושא עליו את קדושת ירושלים :מעשה הצלת העם
כולו מן המגיפה בימי דוד ,בונה המזבח במקום .מקומו הנוכחי של סיפור גורן
אתונה בסוף ספר שמואל בא להכין את הקרקע לקראת סיפור בניין המקדש על
ידי שלמה בספר מלבים ,וכן לספר כיצד הוקם והיה המזבח בירושלים ,הנזכר
בבר בפרק הסמוך )מל״א א,נ־ע( ,הוא המזבח שאליו נס אדוניה ואחז בקרניו,
ואליו ינוס גם יואב בן צרויה )שם ב,כח־לד(.
עם פילוג הממלכה ,כאשר חוזרים שבטי הצפון לעבוד את אלוהיהם במקדשים
המקובלים עליהם)עד רצונו של בית דוד המגנה את דרכם( ,מתגבשות ביהודה
מסורות על התקדשותה של ירושלים בימי אברהם ,אבי העם כולו ,וזאת
באמצעות שילוב תוספות בסיפורים קיימים ,שדבר לא היה להם במקורם עם
ירושלים .בימי שיבת ציון שבה קדושת ירושלים ונתלית בדוד ,הן משום הנטייה
להיבדל מן השומרונים ,והן משום השאיפה להוכיח שהר המוריה הוא מקום
הפולחן שבירושלים ,ואין לזהות ,חלילה ,בין המוריה לבין אלון מורה היא
שבם.
