Page 136 - דוד - מרועה למשיח . יאיר זקוביץ
P. 136

‫‪135‬‬  ‫ירושלים — עיר דוד‬

‫בארבע המסורות שמנינו מופיעים סיפורים של ממש רק על שתי בירותיה של‬
‫ממלכת יהודה‪ ,‬חברון וירושלים‪ .‬על בירותיה של ממלכת הצפון נשתמרו‬
‫הערות קצרות בלבד‪ .‬ההסבר לתופעה זו הוא‪ ,‬כמובן‪ ,‬המקום המרכזי שנודע‬

                                        ‫לסופרי יהודה בגיבוש ספרות המקרא ובעריכתה‪.‬‬
‫הסיפור על קניית ירושלים בידי דוד מקביל בפרטים רבים לסיפור על קניית‬
‫חברון בידי אברהם‪ :‬ארוונה מוכן לתת לדוד את הגורן חינם‪ ,‬אך דוד מסרב‬
‫לקבלה במתנה ומשלם תמורתה‪ .‬אנו יודעים את שמו של המוכר — אתונה‪,‬‬
‫ואת המחיר ששולם עבור הקרקע‪ :‬חמישים שקלים‪ .‬בדמיון שבין סיפור גורן‬
‫אתונה לסיפור מערת המכפלה חש‪ ,‬כנראה‪ ,‬בעל נוסח סיפור הגורן בספר‬
‫דברי־הימים )דה״א כא(‪ .‬שם נתחזק הדמיון עוד יותר‪ :‬בעוד שבסיפור ספר‬
‫שמואל מבקש דוד לקנות את הגורן ״במחיר‪ /,‬הרי שבדברי־הימים)פס׳ כד( הוא‬
‫מבקש לעשות כן ב״בסף מלא״‪ ,‬ביטוי החוזר ללשון בראשית בג‪,‬ט‪ .‬ובכלל‪,‬‬
‫השורש קנ״ה‪ ,‬המציין את פעולת דוד בספר שמואל)פס׳ בא‪,‬כד(‪ ,‬מומר בדברי־‬
‫הימים פעמיים בשורש נ ת ץ )פס׳ כב‪,‬בה(‪ ,‬בהתאם למקובל בסיפור בספר‬
‫בראשית‪ .‬בדברי־הימים נותר השורש קנ״ה רק פעם אחת )פס׳ כד( וכן מופיע‬
‫שורש זה גם בבראשית בג‪,‬יח‪ .‬בנוסח דברי־־הימים יש גם עדים הנוכחים בשעת‬

                                                                    ‫מעשה המכירה — בני ארנן‪.‬‬
‫נציין כי חז״ל חשפו את המגמה הפולמוסית שבסיפורי קניין הקרקע )להוציא‬
‫שומרון(‪ ,‬וראו בהם תשובה לכופרים בזכותם של ישראל על הארץ‪ :‬׳״ויקן את‬
‫חלקת השדה וגו״‪ ,‬אמר ר׳ יודן בר׳ סימון‪ ,‬זה אחד משלושה מקומות שאין‬
‫אומות העולם יכולים להונות את ישראל לאמר גזולים הן בידכם‪ ,‬ואלו הן‬
‫מערת המכפלה ובית המקדש וקבורתו של יוסף דכתיב ׳ולקן את חלקת השדה׳‬

                                                       ‫ויעקב קנה שבם״)בראשית רבה עט‪,‬ז(‪.‬‬
‫סיפור קניית ירושלים הוא בראש ובראשונה סיפור התקדשותו של המקום‬
‫והפיכתו מרכז לישראל כולה‪ .‬מגמת הסיפור — הרצון להציג את ירושלים‬
‫כמרכז לשני פלגי העם‪ ,‬יהודה וישראל — עולה בבר מתיאור המיפקד המקדים‬
‫את המגיפה‪ ,‬מיפקד של ישראל ויהודה יחדיו‪ :‬״כל שבטי ישראל מדן ועד באר‬
 ‫שבע״)שמ״ב כד‪,‬ב(‪ .‬גם המגיפה‪ ,‬העונש על המיפקד‪ ,‬חלה על העם כולו —‬
‫״וימת מן העם מדן ועד באר שבע שבעים אלף איש״)פס‪ ,‬טו(‪ .‬והנה‪ ,‬בירושלים‪,‬‬
‫ודווקא בה‪ ,‬עוצר ה׳ את המלאך המשחית בעם‪ :‬״וישלח ידו המלאך ירושלים‬
‫לשחתה וינחם ה׳ אל הרעה ויאמר למלאך המשחית בעם רב עתה הרף ידך‪.‬‬
‫ומלאך ה׳ היה עם גורן הארוונה היבוסי״)פס׳ טז(‪ .‬הסיפור מלמד איפוא‪ ,‬כי ה׳‬
‫הוא שבחר במקום‪ ,‬ואכן‪ ,‬גד החוזה הוא המורה לדוד לבנות מזבח בגורן אתונה‬
‫)פס׳ יח(‪ .‬דוד בונה שם מזבח ומעלה קורבנות )פס׳ כה(‪ ,‬והסיפור מסתיים‬

                      ‫במילים‪ :‬״ויעתר ה׳ לארץ ותעצר המגיפה מעל ישראל״)שם(‪.‬‬
   131   132   133   134   135   136   137   138   139   140   141