Page 135 - דוד - מרועה למשיח . יאיר זקוביץ
P. 135
פרק א ח ד־ עש ר 134
שנמשכה שלוש שנים> והרי ניכר בי לא חשש בלל מרעב בן שלוש שנים; לו
היה הרעב מטיל עליו מורא ,ולולא היתה בו מידה כה גדושה של אנוכיות ,אזי
היה בוחר לנוס מפני צריו שלו ובלבד שלא ייפגע עמו ,בין ברעב בן שלוש שנים
ובין במגיפה בת שלושה ימים!
כדי להקהות את עוקצו של הסיפור האנטי־דוידי שונתה איפוא פתיחתו,
כמתואר לעיל ,והוסף לו הרובד השני ,פסוקים טז־כהא .החטא הופך להיות
חטא נעלם של העם ,אשר בעטיו מסית ה ,בהם את דוד)פס ,א( .ברובד הנוסף
עיקר הסיפור הוא אופן התקדשותה של ירושלים והפיכתה למרכז דתי לישראל
כולה.
בעיצובו הנוכחי של פרק כד הוא מצטרף אל שניים מסיפורי האבות ,ואף אל
סיפור קצרצר מספר מלכים ,המדברים בקניית נחלות בארץ ישראל .רק
סיפורים על מכירת קרקעות לישראלים מרצונם הטוב של בעליהם הנוכרים,
בפני עדים ובכסף מלא ,יש בהם כדי להוכיח את זכות האחיזה של עם ישראל
בארצו .וכיוון שאי אפשר להביא במקרא סיפור על רכישתה של כל נחלה
ונחלה ,יש להסתפק בסיפורים על דמויות מרכזיות בתולדות ישראל הרוכשות
מקומות שהם מרכזיים בארץ ובתודעה ההיסטורית .המקומות שעל קנייתם
מספרים הכתובים הם :מערת המכפלה שבחברון)בראשית בג,ח־ב( ,שכם)שם
לג,יט( ,גורן ארוונה שבירושלים )שמ״ב כד,כא־כד; דה״א בא,בב־כה( ושומרון
)מל״א טז,כד( .תכלית קניין הקרקע היא הקמת מזבח)שכם ,ירושלים( או אחוזת
קבר )חברון ,ולאחר מכן גם שכם ,כאשר יוסף מובא שמה לקבורה ]יהושע
כד,לב[(.
ארבעת הסיפורים סובבים סביב ערי בירה בישראל של תקופת המקרא .שתיים
מהן בירות של ממלכת יהודה :חברון ,בירתו הראשונה של דוד בעודנו מלך על
יהודה בלבד ,וירושלים ,בירת ממלכתו המאוחדת; ושתי בירות של ממלכת
הצפון :שכם ,בירתה הראשונה של ממלכת הצפון לאחר הפילוג ,ושומרון,
בירת השושלת של עמרי אשר המשיכה לשמש כבירת הממלכה הצפונית עד
לנפילתה.
הסיפורים על קניית בירות ממלכת יהודה מחזירים את הקורא אל תקופת
האבות )קניית חברון בידי אברהם וקבורת האבות שם( ואל ימיו של מייסד
שושלת המלוכה ,דוד )קניין ירושלים( .הוא הדין גם בסיפורים על ממלכת
הצפון :הסיפור על שכם עניינו באחד מן האבות ,יעקב ,ואילו הסיפור הקצר על
שומרון עוסק בעמרי — אבי השושלת החשובה בשושלות הצפון .על שלוש מן
הערים הללו יש במקרא גם מסורות של כיבוש :שכם)בראשית מח,בב( ,חברון
)שופטים א,י( וירושלים )שמי׳ב ה,ו־ח( .המסורות על קנייתם של מקומות אלה
מעניקות לעם ישראל את הבעלות הלגיטימית עליהם.
