Page 140 - דוד - מרועה למשיח . יאיר זקוביץ
P. 140

‫‪139‬‬  ‫ירושלים — עיר דוד‬

‫ביתו של הקב״ה במקום הזה שנאמר ׳וזה שער השמים‪ /...‬וישב יעקב ללקט את‬
‫האבנים ומצא אותם בולם אבן אחת‪ ,‬ושם אותן מצבה‪ ...‬מה עשה הקב״ה?‬
‫נטה רגל ימינו וטבעה האבן עד עמקי תהומות ועשה אותה סניף לארץ‪ ...‬לפיכך‬
‫נקראת אבן השתייה שמשם הוא טבור הארץ ושם נמתח כל הארץ ועליה היכל‬
‫ה׳ עומד שנאמר ׳והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלהים‪)/,/‬פרקי דר‪,‬‬

                                                                                           ‫אליעזר‪ ,‬לה(‪.‬‬
‫בראש תיאור בניין בית ה׳ על ידי שלמה בספר דברי־הימים מופיע לראשונה‬
‫השם ״הר המוריה״)ודוק‪ ,‬שם זה לא הופיע בסיפור העקידה‪ ,‬המדבר ב״אחד‬
‫ההרים״ שב״ארץ המוריה״(; השם נדרש על ידי המספר‪ ,‬וההר מזוהה עם מקום‬
‫המקדש‪ :‬״ויחל שלמה לבנות את בית ה׳ בירושלים בהר המוריה אשר נראה‬
‫לדוד אביהו אשר הכין במקום דוד בגורן ארנן היבוסי״)דה״ב ג‪,‬א; ואפשר שיש‬
‫לגרוס עם התרגומים העתיקים ״במקום אשר הכין דוד בגורן‪...‬״(‪ .‬תרגום‬
‫השבעים אף גורס ״בהר המוריה אשר נראה ה׳ לדוד אביהו״‪ .‬ולשון זו מעוררת‬

                                                    ‫ביתר תוקף את זכרו של סיפור העקידה‪.‬‬

‫הפרט המעניין ביותר בכתוב זה הוא שאין אברהם נזכר בו‪ ,‬והסבר השם‬
‫״מוריה״ )מלשון השורש רא״ה‪ ,‬החביב על מחבר בראשית בב( כרוך דווקא‬
‫בדוד! בפרק זה מתרחש איפוא תהליך הפוך לגמרי מזה שצפינו בו לעיל‪ :‬לאחר‬
‫פילוג הממלכה ביקשו לתלות את קדושת ירושלים באברהם‪ ,‬כדי לחבבה על‬
‫ישראל כולו‪ ,‬ולפיכך נתבאר סיפור העקידה על המקום הזה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בספר‬
‫דברי־הימים‪ ,‬יצירה שהורתה בתקופת שיבת ציון‪ ,‬שבים ומבקשים לראות בדוד‬
‫ראש וראשון למקדשי ירושלים‪ .‬וכל כך משום שבתקופה זו ניכרת בדלנותם של‬
‫שבי ציון‪ ,‬שאינם חפצים לשתף אחרים במיפעל בניין הבית‪ .‬בני יהודה‪ ,‬שבי‬
‫ציון‪ ,‬מתנערים מיושבי הארץ‪ ,‬מן השומרונים‪ ,‬אשר לא הלכו בגולה‪ ,‬ואומרים‬
‫להם‪ :‬״לא לכם ולנו לבנות בית לאלהינו כי אנחנו יחד נבנה לה׳ אלהי‬
‫ישראל‪...‬״ )עזרא ד‪,‬ג(‪ .‬כדי להרחיק מלב השומרונים‪ ,‬הרואים את עצמם‬
‫כצאצאי אברהם‪ ,‬את הרצון להשתתף במלאכת הבניין‪ ,‬יש להשכיח מלבם‬
‫שירושלים נתקדשה לאבות‪ .‬יש לשוב ולתלות את קדושתה בדוד היהודאי‪,‬‬

            ‫שדבר אין לו עם שבטי הצפון ועם השומרונים היושבים על אדמתם‪.‬‬
‫בתקופת שיבת ציון נחוץ‪ ,‬עם זאת‪ ,‬זיהוי מלא ומוחלט בין ״אחד ההרים״ לבין‬
‫הר ה‪ ,‬בירושלים‪ ,‬וזאת משום שהשומרונים אשר הורחקו על ידי בני יהודה‬
‫מזהים עתה את ״אחד ההרים״ עם הר גריזים שבשכם‪ .‬לפי השומרונים ניתנו לו‬
‫להר גריזים שלושה עשר שמות וביניהם‪ :‬בית־אל‪ ,‬שער השמים‪ ,‬לחיה‪ ,‬אחד‬
‫ההרים‪ ,‬ה׳ יראה‪ .‬כך איפוא עושים השומרונים מה שעשה בעל דברי־הימים‬
‫ומה שעשו בעקבותיו בעלי המדרש‪ :‬אם האחרונים זיהו את בית־אל ואת הר‬
‫מוריה בירושלים‪ ,‬הרי שבאו השומרונים וזיהו מקומות אלה בשכם‪ .‬על הזיהוי‬
   135   136   137   138   139   140   141   142   143   144   145