Page 150 - דוד - מרועה למשיח . יאיר זקוביץ
P. 150

‫‪149‬‬  ‫נעים זמירות ישראל‬

‫אבי כל תופש כינור ועוגב״)ד‪,‬כא(‪ .‬אפשר שציור זה של דוד יוצר הבינוי והעוגב‬
‫מושפע מן הכתוב בעמוס מה על רודפי התענוגות שבשומרון‪ :‬״הפורטים על פי‬
‫הנבל בדוד חשבו להם כלי שיר‪ /,‬ותיבת ״חשבו״ נתבארה מן הסתם לבעל‬
‫המזמור במשמע של תיכננו אף עשו‪ ,‬וראה‪ ,‬דרך משל‪ ,‬הצירוף ״מעשה חושב״‬
‫)כגון שמות כח‪ ,‬פס‪ ,‬מטו; למלה(‪ .‬גם ספר דברי־הימים הלך‪ ,‬כפי הנראה‪,‬‬
‫בעקבות הכתוב בעמוס ואף הוא מייחס את כלי העינה שבמקדש לדוד‪:‬‬
‫״והלויים בבלי שיר ה‪ ,‬אשר עשה דוד המלך להודות לה‪...,‬״)דה״ב ז‪,‬ו; ראה עוד‬

                                                ‫נחמיה יב‪,‬לו; דה״א טו‪,‬טז; דה״ב בט‪,‬בו־כז(‪.‬‬
‫הן בכתוב המצוטט לעיל מספר דברי־הימים והן במזמור מקומראן הצליל‬
‫המופק מבלי הנגינה אינו אלא לוואי לשירה‪ ,‬לדברי השבח וההלל לה‪ /‬וכדברי‬
‫המזמור מקומראן‪ :‬״ואשימה לה‪ ,‬כבוד״‪ .‬עינה ושירה אכן כרוכות זו בזו בכתובי‬
‫מקרא רבים‪ ,‬כגון הכתוב בתהילים צב‪,‬ב־ד‪ :‬״טוב להודות לה‪ ,‬ולזמר לשמך‬
‫עליון להגיד בבוקר חסדך ואמונתך בלילות עלי עשור ועלי נבל עלי הגיון‬

                                       ‫בכינור״)וראה עוד שמות טמב־־בא; שמ״א יח‪,‬ו־ז(‪.‬‬
‫דוד‪ ,‬על פי מסורת ספר שמואל‪ ,‬אינו רק מוסיקאי מחונן אלא גם משורר רגיש‬
‫המרעיד בקינותיו את נימי נפשו של הקורא‪ .‬קינתו על שאול ועל יהונתן בנו‪,‬‬
‫שנפלו יחדיו על הר הגלבוע )שמ״ב א‪,‬יז־בז(‪ ,‬היא מנכסי צאן ברזל של שירת‬
‫המקרא‪ ,‬וקינתו על אבנר בן נר )שם ג‪,‬לג־לד( הותירה רושם של צער כן על‬

            ‫שומעיה ואף עוררה את העם לבכי‪ ,‬בפי שמעיד המספר )פס‪ ,‬לד‪,‬לז(‪.‬‬
‫גם בנספח לספר שמואל שולבו יצירות שיריות המיוחסות לדוד‪ .‬פרק כב בספר‬
‫שמ״ב אינו אלא מזמור יח בתהילים)בשינויים קלים ביותר(‪ ,‬והוא נושא כותרת‬
‫היסטורית ״וידבר דוד לה‪ ,‬את דברי השירה הזאת ביום הציל ה‪ ,‬אותו מכף כל‬
‫אויביו ומכף שאול״ )פס‪ ,‬א(‪ .‬על זיקת הכותרת למזמור ועל הזיקה הנוצרת‬
‫באמצעות הכותרת בין המזמור לבין סיפורי דוד נדון להלן‪ .‬כאן רק נציין‪ ,‬כי‬
‫שילוב המזמור במקומו מצביע על קישור אסוציאטיבי בינו לבין היחידה‬
‫הסיפורית הקודמת לו‪ .‬דברי המשורר ״בי אתה בירי ה‪ ,‬וה‪ ,‬יגיה חושבי״)בב‪,‬בט(‬
‫מעוררים את זכר דברי אנשי דוד לאדונם‪ :‬״לא תצא עוד אתנו למלחמה ולא‬

                                                                    ‫תכבה את נר ישראל״)בא‪,‬יז(‪.‬‬

‫בסיומו של פרק כב יש יסודות המתקשרים עם היחידה המזמורית הבאה‪,‬‬
‫הניצבת תחת הכותרת ״ואלה דברי דוד האחרונים״)כג‪,‬א־ז(‪ .‬השווה בב‪,‬נ־נא‪,‬‬
‫״ולשמך אזמר‪ .‬מגדול ישועות מלכו ועושה חסד למשיחו לדוד ולזרעו עד‬
‫עולם״‪ ,‬עם כג‪,‬א‪ :‬״‪...‬נאום דוד בן ישי ונאום הגבר הוקם על משיח אלהי יעקב‬
‫ונעים זמירות ישראל‪ .,,‬אין להוציא מכלל אפשרות‪ ,‬ששני הכתובים החותמים‬
‫את פרק כב נוספו על המזמור הן כדי להדק את זיקתו אל דוד )שאינו נזכר‬
‫במזמור קודם לחתימה( והן כדי להדק את הקשר עם היחידה הספרותית‬
   145   146   147   148   149   150   151   152   153   154   155