Page 162 - דוד - מרועה למשיח . יאיר זקוביץ
P. 162
פרק ארבעה־עשר
העידן המשיחי — דוד וביתו בנבואות על המלוכה
שלעתיד לבוא
אין לו לאדם אלא מה שעיניו רואות; גם חלומותינו הנועזים ביותר נעוצים
בעולם המושגים שלנו ,באוצר ידיעותינו ובחוויותינו .גם אם רוחנו ממריאה
מעלה מעלה ובוראת לנו עולמות חדשים ,יהיו חומרי הבנייה שאולים תמיד
מחורבותיו של העולם הישן .ארגון המרכיבים עשוי להשתנות ,אך לא
המרכיבים עצמם.
האוטופיה המשיחית אינה חורגת מכלל זה :גילוי הופעתו של המלך המשיח,
הוא המלך לעתיד לבוא ,זהותו ואופי שלטונו — כולם נטועים במסורת העבר.
האוטופיה המשיחית אינה ניתקת מכוח המשיכה של ההיסטוריה אלא
מתחברת אליה כאילו הייתה המשכה הטבעי .ציורי דמותו של המלך העתידי
קשורים בחבל הטבור שלהם אל מאבקים אידיאולוגיים ,שראשיתם בעבר
הרחוק ,ודומה שהם באים לפשר בין התפיסות הניצות .לא הכל קיבלו על
עצמם באהבה את מוסד המלוכה; רבים ראו בו איום למלכות ה /כפי שתיארנו
לעיל ,בפרק שלישי .לא מעט נבואות אוטופיות מזדהות איפוא עם שלילת
מלכותו של בשר ודם ומותירות את המלוכה ביד ה ,לבדו .בספר ישעיה מצינו,
״כי מלך ה ,צבאות בהר ציון ובירושלים) ,,בד,בג( ,ודומים הדברים שבפי הנביא
מיכה :״ומלך ה ,עליהם בהר ציון מעתה ועד עולם) ,,ד,ז( .צפניה מבטיח :״הסיר
ה ,משפטייך פינה אויבך ,מלך ישראל ה ,בקרבך ,לא תיראי רע עוד) ,,ג,טו; עיין
עוד ישעיה מא,כא; נב,ז(.
כנגד שלילת המלוכה ניצבת הגישה המחייבת אותה ואף שואפת לקיומן של
הברית ,שכרת ה ,לדוד ,וההבטחה כי ביתו יעמוד לעולם ועד .נצחיות הבית
משוקעת — גם אם ברובד מישני — בנבואת נתן לדוד אודות הבן אשר יבנה
בית לשם ה : ,״וכוננתי את כסא ממלכתו עד עולם) ,,שמ״ב ז,יגב( ,״ונאמן ביתך
וממלכתך עד עולם לפניך )צריך להיות :״לפני״( כסאך יהיה נכון עד עולם״
)שם ,פס ,טז( .כך גם במזמור שבו מהדהדת נבואת נתן :״כרתי ברית לבחירי
נשבעתי לדוד עבדי .עד עולם אכין זרעך ובניתי לדור ודור כסאך״ )תהילים
פט,ד־ה( ,״...אחת נשבעתי בקודשי אם לדוד אכזב .זרעו לעולם יהיה וכסאו
כשמש נגדי .כירח יבון עולם ועד בשחק נאמן סלה״ )שם ,פס ,לו־לט(.
ובהיסטוריוגרפיה המקראית של ימות הבית השני ,בנאום המושם בפי המלך
161
