Page 163 - דוד - מרועה למשיח . יאיר זקוביץ
P. 163

‫פרק ש נ י ב ו ־ ע ש ר‬  ‫‪162‬‬

‫אביה מיהודה כעד ירבעם בן נכט‪ ,‬נאמר‪ :‬״הלא לכם לדעת כי ה‪ ,‬אלהי ישראל‬
‫נתן ממלכה לדויד על ישראל לעולם לו ולבניו ברית מלח‪...‬׳׳ )דהי׳ב יג‪,‬ה;‬

                                                                              ‫השווה עוד שם כא‪,‬ז(‪.‬‬
‫אכן‪ ,‬המקרא יודע גם את התניית ההבטחה; התניה זו נובעת‪ ,‬כפי הנראה‪ ,‬מן‬
‫השבר‪ ,‬מן הטראומה של חורבן הממלכה‪ ,‬אשר נתנה את אותותיה במעשה‬
‫העריכה של ספר מלבים‪ ,‬וראה לדוגמה בצוואת דוד לבנו שלמה‪ :‬״למען יקים‬
‫ה‪ ,‬את דברו אשר דיבר עלי לאמור אם ישמרו בניך את דרכם ללכת לפני באמת‬
‫בכל לבבם ובכל נפשם לאמור לא יכרת לך איש מעל כסא ישראל‪...‬״)מל״א‬
‫ב‪,‬ד; ראה גם שם ח‪,‬כה; ט‪,‬יד ואילו(‪ .‬התניית ההבטחה מתבטאת גם במזמור‪:‬‬
‫״אם ישמרו בניך בריתי ועדותי זו אלמדם גם בניהם עדי עד ישבו לכסא לך‪,‬‬

                                                                                                 ‫)קלב‪,‬יב(‪.‬‬

‫האוטופיה המשיחית חייבת להתמודד‪ ,‬בצד שלילת המלוכה‪ ,‬גם עם קושי‬
‫נוסף‪ :‬מלכי בית דוד‪ ,‬ובהם אבי השושלת‪ ,‬דוד‪ ,‬לא היו זכים וטהורים מעוון‪,‬‬
‫כדברי המתפלל‪ :‬״כי אין אדם אשר לא יחטא״)מל״א ח‪,‬מו(‪ .‬חטאי דוד ויורשיו‬
‫מכבידים איפוא על חולמים וחוזים המבקשים להציב את דוד על כן רם ונישא‪,‬‬
‫כמודל לחיקוי‪ .‬עם זאת ראוי לציין‪ ,‬כי כבר בעריבת ספר מלכים ניכרת‬
‫אידיאליזציה של דמותו‪ .‬דוד הופך לקנה המידה שעל פיו מודדים את‬
‫התנהגותם של המלכים יוצאי חלציו‪ .‬בך נאמר בנוסחות הפתיחה לתולדות‬
‫הטובים במלכי השושלת כי הלכו בדרבי דוד‪ ,‬כגון על חזקיהו‪ :‬״ויעש הישר‬
‫בעיני ה‪ ,‬כבל אשר עשה דוד אביו״)מל״ב יח‪,‬ג(‪ ,‬ועל יאשיהו‪ :‬״ויעש הישר בעיני‬

                      ‫ה‪ ,‬וילך בכל דרך דוד אביו ולא סר ימין ושמאול״)שם כב‪,‬ב(‪.‬‬
‫לגבי החטאים שבמלכי בית דוד מודגש בנוסחות הפתיחה עד כמה רחקו מדרכי‬
‫דוד‪ ,‬כגון האמור באחז‪ :‬״‪...‬ולא עשה הישר בעיני ה‪ ,‬אלהיו כדוד אביו וילך‬
‫בדרך מלכי ישראל‪...‬״ )מל״ב טז‪,‬ב(‪ .‬דוגמה מפותחת במיוחד היא זו שבראש‬
‫תולדות אביה בן רחבעם‪ :‬״ולא היה לבבו שלם עם ה׳ אלהיו כלבב דוד אביו‪.‬‬
‫בי למען דוד נתן ה‪ ,‬אלהיו לו ניר בירושלים להקים את בנו אחריו )השווה‬
‫מל״א יא‪,‬לב־לט( ולהעמיד את ירושלים‪ .‬אשר עשה דוד את הישר בעיני ה‪,‬‬
‫ולא סר מכל אשר ציווהו כל ימי חייו״)מל״א טו‪,‬ג־ה(‪ .‬הפסוק האחרון מסיים‬
‫בארבע מילים נוספות‪ ,‬״רק בדבר אוריה החיתי״‪ ,‬אלא שמילים אלה הן‬
‫תוספת מידו של קורא אשר לא הבין מה פשר האידיאליזציה של הדמות ומדוע‬
‫הוסתר חטאה המפורט בספר שמואל‪ .‬מילים אחרונות אלה אינן מתועדות‬
‫בתרגום השבעים‪ ,‬המשקף נוסח עברי אשר קדם לשילוב הערתו הלמדנית של‬

                                                                                                    ‫הקורא‪.‬‬

‫על כל פנים‪ ,‬נוכח הצללים המעמעמים את זוהר המלוכה‪ ,‬כלומר‪ :‬שלילתה‬
‫במישור האידיאי ופגמיה הבאים לידי ביטוי בדמויות מלכי השושלת ומייסדה‪,‬‬
   158   159   160   161   162   163   164   165   166   167   168