Page 17 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך

‫מבוא ‪15‬‬

‫עמוקה להיסטוריוגרפיה הגרמנית‪ ,‬שעניינה היה במטפיסיקה של האומה‪ ,‬רוחה והכוחות‬
‫הגלומים בה‪ ,‬ולא ביחיד‪ ,‬שלא כבהיסטוריוגרפיה הבריטית למשל‪ 11.‬הסבר נוסף הוא כמובן‬
‫המגמות השולטות בחמישים השנים האחרונות בחקר ההיסטוריה‪ ,‬והשפעתה של אסכולת‬
‫האנאל (‪ ,)Annales‬שיצרה שיח חדש שבמרכזו ניצבים תהליכים חברתיים וכלכליים רחבים‬
‫וארוכי טווח‪ ,‬והסיטה את המוקד מן היחיד אל הקבוצה או החברה‪ .‬ברוח זו קבע קלוד‬
‫לוי שטראוס כי הביוגרפיה היא היסטוריה חלשה (‪ 12,)histoire faible‬בניגוד לעמדתו של‬
‫הפילוסוף האמריקני בן המאה התשע עשרה רלף וולדו אמרסון‪ ,‬שלפיה אין היסטוריה אלא‬

‫רק ביוגרפיה (‪13.)There is properly no history, only biography‬‬
‫ואכן‪ ,‬ביוגרפים רבים הציגו את עבודתם כמוקדשת לא ליחיד כשלעצמו‪ ,‬אלא ליחיד‬
‫כמייצג את תקופתו וכמשקף את זמנו‪ 14.‬כך למשל כותב קפלן כי חייו של יצחק אורוביו‬
‫די קאסטרו "מגלמים את גורלה של עדה שלמה של אנוסים"‪ — 15‬אולם בנוגע לשלמה‬
‫מלכו ניתן לקבוע בוודאות כי חייו לא גילמו את גורלה של קבוצה או עדה כלשהי‪ .‬בכל‬
‫התחנות שבהן עבר בחייו הוא היה דמות חריגה ושולית‪ ,‬ואף על פי שניתן לו פתחון פה‬
‫עיקר פעילותו היה בשולי החברה וההוויה‪ ,‬והוא אף הונחה על ידי מראות וחזונות שבהם‬
‫יש כמובן יסוד נפשי ואישיותי עמוק‪ .‬מצד אחר‪ ,‬התוכן והאופי של פעילותו של שלמה‬
‫מלכו אכן היו תוצר מובהק של תקופתו‪ ,‬הן של האווירה הדתית והאינטלקטואלית באיטליה‬
‫של המאה השש עשרה הן של המבנים הפוליטיים‪ ,‬החברתיים והכלכליים שלה‪ ,‬בחברה‬
‫היהודית ומחוץ לה‪ .‬אי–אפשר לדמיין את מלכו זוכה לתשומת לב‪ ,‬מעורר עניין ונהנה‬
‫מתמיכה פוליטית וכלכלית וחסות פוליטית וכלכלית מאה שנים לפני כן או אחרי כן‪ ,‬ונראה‬
‫כי דווקא השוליּות שלו הביאה לכך שרכיבים משמעותיים של הזהות והתרבות היהודית‬
‫במאה השש עשרה התבטאו במינונים שונים וברמות שונות דווקא בדמותו‪ .‬כך גילם מלכו‬
‫את חייהם של האנוסים בפורטוגל‪ ,‬את עולמם של מגורשי ספרד ופליטי פורטוגל‪ ,‬את‬
‫ערוצי התקשורת הפנימיים והחיצוניים של החברה היהודית‪ ,‬את העיסוק בקבלה ובמאגיה‪,‬‬
‫את השאיפות המשיחיות ואת הפעילות המשיחית‪ ,‬את המודעות לשינויים ההיסטוריים‬
‫והפנמתם‪ ,‬את הפעילות הדיפלומטית והפוליטית ויחסי הגומלין והקשרים עם מוקדי הכח‬

‫שפירא‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.229-228‬‬ ‫‪ 11‬‬
‫ראו קלוד לוי שטראוס‪ ,‬החשיבה הפראית‪ ,‬מרחביה תשכ"ג‪ .‬בפארפרזה על דברים אלו כתב מוט‬ ‫‪ 12‬‬
‫גרין כי ביוגרפיה עושה "היסטוריה חזקה" לחזקה יותר (‪it ultimately makes strong history‬‬
‫‪ ;)stronger‬וראו גרין‪ ,‬כתיבת ביוגרפיה‪ ,‬עמ' ‪ .729‬לדיון במה שהיא מכנה הדה–לגיטימיזציה של‬ ‫‪ 13‬‬
‫‪1 4‬‬
‫הביוגרפיה ראו שפירא‪ ,‬מסתורי הביוגרפיה‪ ,‬עמ' ‪.227-225‬‬ ‫‪ 15‬‬
‫ראו‪Ralph Waldo Emerson, "History", idem, The Complete Works of Ralph Waldo :‬‬

‫‪Emerson, New York 1968, p. 10‬‬
‫על הגיבור כמייצג את זמנו ראו חלמיש‪ ,‬ביוגרפים‪ ,‬עמ' ‪ .227-222‬דוגמאות מקוריות לגישה זו‬
‫מתגלות במספר ביוגרפיות מודרניות של מדענים דוגמת צ'ארלס דרווין או הלורד קלווין; וראו‬

‫ניי‪ ,‬ביוגרפיה מדעית‪ ,‬עמ' ‪.324-323‬‬
‫ראו קפלן‪ ,‬מנצרות ליהדות‪ ,‬עמ' ז‪-‬ח‪.‬‬