Page 22 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך
P. 22
20חייו ומותו של משיח בן יוסף
וורסלי ( )Worsleyבדונו ברקע ובגורמים להתעוררויות משיחיות במלנזיה ()Melanesia
בשנות השלושים של המאה העשרים37.
עם זאת ,החוקרים לא הצליחו להסביר את הקשר הסיבתי בין תחושת הקיפוח להתהוותה
של תפיסה משיחית דווקא .תחושת הקיפוח עשויה באותה המידה לעורר תגובה של התכנסות
והסתגרות ,יאוש ,התעוררות מהפכנית ,או לא ליצור כל תגובה שהיא .לפיכך ,אין בעצם
קיומה של תחושת קיפוח עזה כדי להסביר את התעוררותה של תנועה משיחית לאחר מכן38.
בהיסטוריה היהודית ההתעוררות המשיחית הבולטת ביותר היא המשיחיות השבתאית
בשליש האחרון של המאה השבע עשרה .התעוררות זו כרוכה באחת התזות המפורסמות
ורבות ההשפעה ביותר בהיסטוריוגרפיה היהודית ובמדעי היהדות בכלל — זו של גרשם
שלום בדבר הזיקה שבין גירוש ספרד להתעוררותה של המשיחיות היהודית ואחר כך אף
להופעתה של התנועה השבתאית .הדיון בפעילותו של שלמה מלכו כמבשר ותועמלן משיחי
בתקופה שלאחר גירוש ספרד מצריך אפוא התייחסות להנחות היסוד של שלום ולתקפותן,
או לאי–תקפותן ,בנוגע למלכו.
שלום ראה בגילויים השונים של התעניינות ועיסוק במשיחיות בשנים שלאחר גירוש
ספרד ,כמו למשל חיבוריו המשיחיים של יצחק אברבנאל ,התעמולה המשיחית של אברהם
בן אליעזר הלוי ופעילותם של אשר לעמליין ,דוד הראובני ושלמה מלכו ,תוצאה של המשבר
הקשה של הגירוש ותגובה לו .בשנים שלאחר מכן נוצר לטענתו חיבור בין המשיחיות
והקבלה ,אשר עשה את הקבלה לכלי העיקרי של הבשורה והפעילות המשיחית ואשר הגיע
לשיאו בקבלת האר"י 39.שלום תלה את הצלחתה של המשיחיות הקבלית בהצלחתה לתת
תשובות מספקות לשאלות שעלו בדור הגירוש 40,אולם הוא לא פירט מה היו השאלות
ומדוע התשובות שסיפקה להן הקבלה היו טובות יותר מתשובות אחרות41.
תזה זו ,הקושרת בין התעוררות משיחית למשבר קשה ,עולה לכאורה בקנה אחד עם
העמדה שהצגתי לעיל בדבר הקשר בין תנועות משיחיות למשבר חברתי .אולם לאור הניתוח
ראו וורסלי ,החצוצרה ,עמ' .48-38וראו גם טלמון ,בעקבות המילניום ,עמ' .137-136 37
לביקורת על תפיסת תחושת הקיפוח כגורם מרכזי למשיחיות ראו :אברל ,קיפוח יחסי ,עמ' 38
;213 ,211מיסקופסקי ,משיחיות פורטוגלית בברזיל ,עמ' ;17ריינר ,תפיסת זמן מרחב ,עמ'
39
.253-250 40
ראו :שלום ,שבתי צבי ,עמ' ;18-15שלום ,זרמים מרכזיים ,עמ' .247-240 41
שלום ,שבתי צבי ,עמ' .17שלום היה כמובן ער לכך שמדובר בתהליך ארוך ואטי אשר ארך קרוב
למאה שנים; וראו שלום ,זרמים מרכזיים ,עמ' .242
בשנים האחרונות נמתחה ביקורת על התזה המשיחית של שלום ,בעיקר בהקשר השבתאי שלה
— ראו למשל :אידל ,אחד מעיר; ברנאי ,שבתאות; זאב גריס ,ספרות ההנהגות תולדותיה
ומקומה בחיי חסידי הבעש"ט ,ירושלים תש"ן (בעיקר בפרק ב' ,עמ' ;)102-41גולדיש,
הנביאים השבתאיים .ביקורת זו נוגעת גם בשאלת מרכזיותו של גירוש ספרד כאירוע שכונן
מפנה בהתפתחותה של תפיסת הגאולה והציפיה לה .לדיון ממוקד ביחסה של המשיחיות היהודית
במאה השש עשרה לגירוש ספרד ראו :אידל ,משיחיות ומיסטיקה ,עמ' ;51-46ובהרחבה בספרו
מיסטיקאים משיחיים ,עמ' .144-134
