Page 23 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך
P. 23

‫מבוא ‪21‬‬

‫שהצעתי בנוגע לקשר בין משבר להתעוררות משיחית אין די בקביעה כי גירוש ספרד‬
‫היה אירוע משברי‪ ,‬אלא יש לבחון אם נוצרה בעקבותיו תחושה של קיפוח יחסי‪ .‬שאלה זו‬
‫חורגת מתחומי הדיון בספר זה‪ ,‬אולם יש לזכור כי אחרי טראומה של גירוש קשה לקבוע‬
‫מהי קבוצת ההתייחסות הנורמטיבית של המגורשים‪ ,‬זו אשר כלפיה הם עשויים לחוש את‬
‫עצמם מקופחים‪ .‬החברות היהודית והלא–יהודית כאחת שעימן נפגשו המגורשים באיטליה‬
‫ובאימפריה העות'מאנית לא יכלו להיות קבוצת ההתייחסות שלהם‪ ,‬שכן בתקופה הראשונה‬
‫שלאחר גירוש‪ ,‬המגורש — שלא כמי שהיגר ביוזמתו — אינו מצפה שתנאי קיומו יהיו זהים‬
‫לתנאים של מי שמתגוררים במקום מזה זמן‪ ,‬ולכן הוא אינו משווה את עצמו אליהם‪ .‬הוא‬
‫עשוי לחוש את עצמו מקופח ביחס לקבוצות אחרות של מהגרים או מגורשים‪ ,‬בהנחה‬
‫שקבוצות כאלו אכן קיימות ושמצבן טוב בצורה משמעותית משלו‪ .‬תחושת קיפוח תוכל‬
‫להתעורר רק בשלב מתקדם יותר של חיי המגורש‪ ,‬אם ייווכח כי ניסיונותיו להשתלב בארץ‬
‫החדשה ובקהילה החדשה עולים בתוהו‪ 42.‬לשיקולים אלו יש להוסיף כי על אף ההיבטים‬
‫הטראומתיים של הגירוש‪ ,‬במקרים רבים היה מצבם הכלכלי של המגורשים טוב יותר ממצבם‬

                               ‫של היהודים המקומיים במקומות שאליהם הם הגיעו‪.‬‬
‫נוסף לכך‪ ,‬בחינה מחודשת של ההתעוררות המשיחית בשנים שבאו מיד לאחר גירוש‬
‫ספרד‪ ,‬כלומר בתחילת המאה השש עשרה‪ ,‬מגלה כי קשה למצוא זיקה כלשהי בין‬
‫ההתעוררויות השונות בשנים אלו לבין הגירוש עצמו‪ .‬שני המבשרים המשיחיים הבולטים‬
‫אשר פעלו בשנים אלו‪ ,‬שגם שלום עצמו ציין אותם‪ ,‬היו אשר לעמליין ושלמה מלכו;‬
‫לעמליין היה מקובל אשכנזי אשר פעל בראשית המאה השש עשרה בצפון איטליה‪ ,‬אזור‬
‫שהייתה בו נוכחות אשכנזית בולטת‪ ,‬והוא התבטא בחריפות נגד הספרדים‪ 43.‬שני‬
‫ההיסטוריונים היהודים הספרדים הבולטים בני המאה השש עשרה — יוסף הכהן וגדליה אבן‬
‫יחיא — גינו את לעמליין והאשימו אותו בהתחזות‪ 44,‬ומנגד דוד גאנז האשכנזי ציטט את‬
‫דבריו של ר' אליעזר טריוויש מפרנקפורט עליו‪" :‬כי לא דבר ריק היה‪ ...‬אולי חטאותינו‬

                                                             ‫גרמו ועיכבוהו"‪45.‬‬
‫שלמה מלכו היה אמנם ממוצא איברי‪ ,‬אולם פעילותו המשיחית התנהלה באיטליה וכל‬
‫תומכיו המוכרים לנו היו ממוצא אשכנזי‪ .‬דווקא יריבו המר ביותר ומי שרדף אותו‪ ,‬ניסה‬
‫להרוג אותו ואף הלשין עליו לגורמים בכנסיה — יעקב מנטינו — היה ספרדי במוצאו‪.‬‬
‫בשאלוניקי‪ ,‬שהייתה בשנות העשרים מעוז ספרדי בולט‪ ,‬התקבל מלכו בחשדנות ובהיסוס‪.‬‬
‫נוסף לכך‪ ,‬אין בכתביו כל התייחסות ישירה לגירוש ספרד‪ ,‬לתוצאותיו ולהשלכותיו‪ ,‬אף‬

                   ‫על פי שהוא עצמו היה בן אנוסים אשר גדל והתחנך "בין הגויים"‪.‬‬
‫התועמלן המשיחי הבולט ביותר בשנים אלו‪ ,‬המקובל ר' אברהם בן אליעזר הלוי‪ ,‬היה‬

‫על תודעתם העצמית והדתית של המגורשים בדורות הראשונים של אחר הגירוש ראו‪ :‬בן ששון‪,‬‬          ‫‪	42‬‬
                                                      ‫דור גולי ספרד; הקר‪ ,‬גאון ודיכאון‪.‬‬  ‫‪	43‬‬
                                                                                         ‫‪	44‬‬
           ‫ראו‪ :‬קופפר‪ ,‬חזיונותיו‪ ,‬עמ' ‪ ;402-399‬אידל‪ ,‬מיסטיקאים משיחיים‪ ,‬עמ' ‪.142-140‬‬     ‫‪	45‬‬
                                     ‫ראו הציטוטים אצל אשכולי‪ ,‬התנועות‪ ,‬עמ' ‪.331-330‬‬
                                                            ‫ראו גאנז‪ ,‬צמח דוד‪ ,‬עמ' ‪.137‬‬
   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28