Page 36 - GQ 12

‫‪ 34‬דררא םריו‬

‫אנו לומדים כיצד יש לאפות את לחם הפנים ומי רשאי לאוכלו‪ .‬מועד האפייה‬
‫אינו מצוין אך נזכר מועד עריכתו על השולחן‪ ,‬שהוא ענייננו כאן‪' :‬ביום השבת‬
‫ביום השבת יערכנו' (ויקרא כד‪ ,‬ח)‪ ,‬ובלשון חכמינו‪' :‬ולא [מחנכין] את השולחן‬
‫אלא בלחם הפנים בשבת'‪ 1.‬מועד מדויק יותר לעריכת לחם הפנים מצאו הקראים‬
‫בדברי הימים ב' יג‪ ,‬יא‪' :‬ומק ִטרים לה' ֹעלות ב ֹבקר ב ֹבקר ובערב בערב וק ֹטרת‬
‫סמים ומערכת לחם על ה ֻשלחן הטהור ומנורת זהב ונ ֹרתיה ל ָב ֵער בערב בערב'‪.‬‬
‫מפסוק זה עולה‪ ,‬שמועד עריכת לחם הפנים הוא בעת הקרבת עולת התמיד‬
‫של ערב ובשעת הדלקת הנרות‪ .‬בתורה נאמר שמצוות אלה יש לקיים בזמן בין‬
‫הערביים (במדבר כח‪ ,‬ד; שמות ל‪ ,‬ח)‪ .‬זמן בין הערביים הקראי הוא פרק הזמן‬
‫הקצר שבין שקיעת גלגל החמה לשקיעת קרני האור האחרונות‪ ,‬כשם שהבוקר‬
‫ראשיתו בין זריחת קרני האור הראשונות לזריחת גלגל החמה‪ .‬הביטויים 'בבוקר‬

‫בבוקר' ו'בערב בערב' הובנו כמתייחסים לפרקי זמן אלה‪2.‬‬
‫מועד האפייה של לחם הפנים כאמור אינו מצוין‪ .‬הקראים למדו מסיפור‬
‫נתינת לחם הפנים לדוד במקדש בנוב (שמואל א' כא‪ ,‬א–ז)‪ ,‬שמועד האפייה הוא‬
‫פרק זמן קצר לפני עריכתו‪ ,‬ויש לאפותו ביום שישי‪ ,‬קרוב ליום השבת‪ .‬אם חל חג‬

‫ביום שישי אזי יש לאפותו ביום חמישי‪:‬‬

‫תרגום‬ ‫יפת‪ ,‬פירוש לשמואל א' כא‪ ,‬ז‪3‬‬
‫ואמר‪' :‬לשום לחם חום' (שמואל א'‬ ‫וקאל 'לשום לחם חום' יורי אנה מא‬
‫כא‪ ,‬ז) מלמד שאין לערוך את לחם‬ ‫כאן ינצ'ד לחם הפנים בעד אן יכ'בז‬
‫הפנים מספר ימים לאחר שנאפה‪ ,‬אלא‬ ‫באיאם בל יכ'בז יום אלג'מעה וינצ'ד‬
‫יש לאפותו ביום שישי‪ ,‬ולערכו ביום‬ ‫יום אלסבת אללהם אן יתפק יום‬
‫השבת‪ ,‬אלא אם חל חג ביום השישי‬ ‫אלג'מעה יום אלעיד פלא ימכן כ'בזה‬
‫ואז לא ניתן לאפותו באותו היום‪ ,‬מפני‬ ‫פיה לאנה לא יג'וז אן יכ'בז יום אלעיד‬
‫שאי אפשר לאפות ביום חג מה שנאכל‬ ‫מא יוכל פי אלחול סימא וקד קיל אן‬
‫ביום חול‪ .‬ובפרט לפי מה שאומרים‬ ‫אלרבאנין לא יג'יזו מעשה אכל פי יום‬
‫שהרבניים אינם מתירים מעשה אוכל‬
‫אלמועד ליום שבת‪.‬‬
‫ביום המועד שנועד ליום השבת‪4.‬‬

‫משנה‪ ,‬מנחות ד‪ ,‬ד‪.‬‬ ‫‪ 1‬‬
‫יעקוב אלקרקסאני‪ ,‬כתאב אלאנואר ואלמראקב‪ ,‬מהדורת ל' נמוי (‪ ,)Nemoy‬ניו יורק ‪ ,1943–1939‬עמ'‬ ‫‪ 2‬‬
‫‪ .)607‬לדיון על זמן בין הערביים הקראי ראה‪ :‬י' ארדר‪ ,‬דרכים בהלכה הקראית הקדומה‪ ,‬תל אביב תשע"ג‪,‬‬
‫ ‪3‬‬
‫עמ' ‪ .236–228‬וראה שם‪ ,‬עמ' ‪ ,275–261‬דיון בגדרי הבוקר הקראי‪.‬‬ ‫ ‪4‬‬
‫כ"י לוזן‪ ,‬אלישע ‪ ,17‬דף ‪4‬א–ב‪ .‬וראה‪ :‬רמב"ם‪ ,‬הלכות תמידין ומוספין ה‪ ,‬י‪ .‬על מועד אכילתו של לחם‬

‫הפנים ביום כיפור שחל בשבת ראה‪ :‬משנה‪ ,‬מנחות יא‪ ,‬ז‪.‬‬

‫אכן‪ ,‬לשיטת חז"ל אין לחם הפנים דוחה שבת (משנה‪ ,‬מנחות יא‪ ,‬ב) ואף לא יום טוב (שם יא‪ ,‬ט)‪.‬‬