Page 41 - GQ 12
P. 41

‫ םיפנה םחל הנושארל ךרענ ובש דעומה רואל ןכשמה םקוה ובש עבושב םויה לע םודקה קראיה חיהש ‪39‬‬

‫בחודש‪ ,‬שכן קרבן מילואים נאכל‪ ,‬ועל‬       ‫קרבן מלואים מאכול ולם יכן יקרב יום‬
‫כן לא הוקרב בשבת‪ ,‬ואומרו‪' :‬ביום‬         ‫אלסבת פקו' ת'אמן יריד בה ת'אמן‬
‫השמיני' (שם)‪ ,‬כוונתו שמיני לקרבן‬
                                                 ‫ללקרבאן והו תאסע ללשהר‪.‬‬
    ‫(המילואים)‪ ,‬והוא תשעה בחודש‪.‬‬

‫יפת היה בין אלה שסברו כי ימי המילואים היו ימי חול בלבד (איאם עאמלה)‪16.‬‬
‫לדבריו‪ ,‬היום השמיני למילואים יכול היה לחול בט' בניסן או בי' בניסן אם בימי‬

                                                ‫המילואים חלו שתי שבתות‪17.‬‬
‫אם הקראים היו תמימי דעים שא' בניסן היה היום הראשון למילואים‪ ,‬הרי‬
‫שהיו הקראים שנחלקו בסוגיית מועדו של 'יום כלות' – היום הראשון לקרבן‬
‫הנשיאים‪ .‬היו שגרסו כי אף הוא חל בא' בניסן‪ ,‬והיו שקבעו את זמנו לח' או לט'‬
‫בניסן‪ ,‬דהיינו ביום השמיני למילואים‪ .‬יפת סבר שהנשיאים הקריבו את קרבנותיהם‬

        ‫למן א' בניסן ועד י"ג או י"ד בו‪ ,‬שכן הקרבנות הללו נדחו מפני השבת‪18:‬‬

               ‫תרגום‬                          ‫יפת‪ ,‬פירוש לבמדבר ז‪ ,‬א‬
‫דע שספר זה אינו כתוב על פי סדר‬          ‫אעלם אם הד'א אלספר ליס יג'רי‬

‫הזמנים‪ ...‬כוונתי ַלּ ָכתּוב 'ויהי ביום‬  ‫עלי נט'אם אלזמאן‪ ...‬אעני 'ויהי ביום‬

‫כלות משה'‪ ,‬אלא הוא מחובר לפרשת‬          ‫כלות משה' (שם) ואנמא הו ינתט'ם‬

‫'אלה פקודי' (שמות לח‪ ,‬כא)‪ ,‬שסופה‬        ‫אלי פרשה אלה פקודי אלד'י אנתהא‬

‫‪ 1	 6‬יפת‪ ,‬פירוש לשמות כט‪ ,‬ל‪ ,‬כ"י המכון המזרחי‪ ,‬סנט פטרבורג‪ ,B 220 ,‬דף ‪20‬ב‪' :‬אד' הד'ה אלשבעת ימים‬
‫הי איאם עאמלה'‪ .‬דוד בן בועז‪ ,‬בפירושו לשמות כט‪ ,‬ל‪ ,‬כ"י בית המדרש לרבנים‪ ,‬ניו יורק ‪ ,8916‬דף ‪63‬א‪,‬‬
‫קרא לימי המילואים ימי חול‪' :‬והד'ה אלסבעה אלאיאם הי סבעה איאם חול'‪ .‬ימי החול נקראים במגילת‬
‫המקדש 'ימי המעשה'‪ .‬ראה לדוגמה‪ :‬טור מג‪ ,‬שורה ‪ ,16‬מגילות מדבר יהודה – החיבורים העבריים‪,‬‬

                                                 ‫בעריכת א' קימרון‪ ,‬א‪ ,‬ירושלים תש"ע‪ ,‬עמ' ‪.182‬‬
‫‪ 	17‬יפת (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)7‬פירוש לבמדבר ט‪ ,‬ז‪ ,‬דף ‪49‬ב‪' :‬ביום השמיני וכאן אלתאסע או אלעאשר מן אלשהר'‪.‬‬
‫לשיטת יפת אכן חל יום השמיני למילואים ביום ראשון בשבוע‪ ,‬י' בניסן‪ ,‬שכן סבר‪ ,‬כפי שנראה בהמשך‪,‬‬

                                                            ‫שהמשכן הוקם ביום שישי בשבוע‪.‬‬
‫‪ 	18‬שם‪ ,‬דף ‪33‬א–ב‪ .‬לשיטת חז"ל‪ ,‬אף שקרבנות הנשיאים היו קרבנות יחיד הם הוקרבו גם בשבת‪ .‬ראה‪:‬‬
‫ספרי על במדבר‪ ,‬נשא‪ ,‬נא‪ ,‬מהדורת הורוביץ‪ ,‬עמ' ‪ .53‬חז"ל הורו שלא ללמוד מתקדים זה לדורות‪ .‬ראה‪:‬‬
‫בבלי‪ ,‬חגיגה ו ע"א‪ .‬וראה‪ :‬צ"א שטיינפלד‪' ,‬להגדרתם של קרבן יחיד ושל קרבן ציבור'‪Shoshannat ,‬‬

‫‪Yaakov: Jewish and Iranian Studies in Honor of Yaakov Elman, eds. S. Secunda and S. Fine, Leiden‬‬

‫‪ .2012, Hebrew Section, pp. 29–54‬יפת בנה שיטה המבוססת על כך שחנוכת המזבח חלה במסגרת ימי‬
‫המילואים‪ .‬לשיטתו יש השלכות על עניינים רבים‪ ,‬כגון 'פסח ִמדבר'‪ .‬בפירושו לויקרא א‪ ,‬א‪ ,‬כ"י המכון‬
‫המזרחי‪ ,‬סנט פטרבורג‪ ,A 190 ,‬דף ‪7‬א‪ ,‬מציע יפת באופן יוצא מן הכלל ש'חנוכת המזבח' התקיימה לאחר‬
‫ימי המילואים‪ ,‬כשם שהכתוב 'קח את הלויים' (במדבר ג‪ ,‬מה) בוצע לאחר ימי המילואים ('פאמא חנוכת‬

                       ‫המזבח ופצל "קח את הלוים" פאלאקרב פיה אנהא פעלת בעד ימי מלואים')‪.‬‬
   36   37   38   39   40   41   42   43   44   45   46