Page 165 - morocco
P. 165
הספרות הרבנית 159
מרוקו
תקנות פאס נתקבלו במרבית הקהילות במרוקו ,מפני שפאס הייתה עד המאה השמונה-
עשרה מרכז תורני ראשון במעלה במרוקו .עם זאת ,היו קהילות שבהן לא התקבלו ,כגון
בערים תאפילאלת ,מראכש וסביבותיהן .במראכש הייתה הקהילה מורכבת מצאצאי
המגורשים שנהגו כמוהם ומצאצאי התושבים ,שמנהגם היה שונה .לכן היו הבדלים
בפסיקה בקהילות מרוקו בכמה נושאים כריבוי נשים ,דיני ירושה ועוד .החל במחצית
השנייה של המאה השמונה-עשרה תוקנו תקנות עצמאיות במרכזים רוחניים חדשים
שהתפתחו בערים אחרות ,ומעמדה המרכזי של הקהילה היהודית בפאס התרופף .כיום
הולכות ומתגלות תקנות של קהילות אחרות מהמאות השמונה-עשרה והתשע-עשרה,
דוגמת תקנות צפרו ותקנות מכנאס שפורסמו לאחרונה.
מועצת הרבנים
בשנת 1918פרסמו השלטונות הצרפתיים חוק שהסדיר את מעמדם הרשמי של בתי הדין
הרבניים ,הרכבם ,דרכי עבודתם וסמכותם .סמכות הרבנים הוגבלה לדיני אישות ,ירושות,
שררה והקדשות .בעיר הבירה רבאט הוקם בית דין לערעורים על פסקי דינם של בתי
הדין הרבניים.
השלטונות הצרפתיים השקיעו בפיתוחה של מרוקו מבחינה כלכלית ותרבותית .הם
סללו כבישים והניחו מסילות ברזל בין הערים .כך גברה הניידות ממקום למקום והתהדקו
הקשרים בין הקהילות ,כולל קשרי חיתון .התוצאה הייתה שההבדלים ביניהן בענייני
הלכה הודגשו והורגש צורך לגשר עליהם .גם חדירת התרבות הצרפתית באמצעות בתי
הספר של כי"ח ,עוד לפני בוא הצרפתים ,הביאה להתרופפות המסורת והחיים הדתיים,
במיוחד בקרב בני הנוער .צעירים רבים שהו בחברה מעורבת תחת קורת גג אחת הן
במסגרת החינוכית והן במסגרת העבודה .מצב זה עורר בעיות רבות בענייני אישות