Page 163 - morocco
P. 163

‫הספרות הרבנית ‪157‬‬

‫מרוקו‬

            ‫הרב שלמה הכהן )‪1881‬־‪(1949‬‬         ‫כלכליים וחברתיים‪ ,‬חיי משפחה‪ ,‬בין אדם לקונו‪ ,‬בין אדם לחברו ולקהילה‪ ,‬דיני ממונות‬
                                              ‫ונזיקין‪ ,‬ריבית ומשכנתאות‪ ,‬וכן שאלות שונות בענייני הלכה‪ .‬הרב כתב את תשובתו‬
‫יליד דברו‪ .‬רב וראש ישיבה בכמה ערים‪ :‬דבדו‪,‬‬     ‫לאחר עיון מעמיק בשאלה שהופנתה אליו‪ ,‬ובה ציין את נימוקיו ואת המקורות שעליהם‬
‫אזמור‪ ,‬אלגידידה‪ ,‬ובסוף ימיו כיהן כרבה‬         ‫ביסס את מסקנתו )מעין פרוטוקול של מהלך דיונו ועיונו(‪ .‬אנו למדים מן השאלה‪ ,‬ולעתים‬
‫הראשי של אוג'דה‪ .‬לבקשת המושל הצרפתי‬           ‫גם מן התשובה‪ ,‬על חיי החברה והכלכלה‪ ,‬ועל יחסי יהודים וגויים במקום שממנו נשלחה‬
‫ערך מחקר מקיף על תולדות דרדו ויהודיה‪,‬‬
‫המשמש מקור מרכזי לתולדות יהודי דרדו‪.‬‬                      ‫השאלה‪ .‬לכן משמשת ספרות השו"ת מקור לא אכזב לחקר תולדות ישראל‪.‬‬
‫פרסם את המחקר בהקדמה לאחד מחיבוריו‪.‬‬           ‫הרב הפוסק נהג לקיים משא ומתן עם חכמים בעירו ובערים אחרות‪ ,‬שבו נכללו סיוע‬
‫מחיבוריו‪ :‬ויאסוף שלמה )קזבלנקה ‪!(1929‬‬         ‫ואישוש‪ ,‬השגות ותגובות‪ .‬לעתים השתתפו בדיונים מסועפים אלה עשרות חכמים‪ .‬בספרות‬
‫שו"ת ויחל שלמה )קזבלנקה ‪ !(1929‬שו"ת לן‬        ‫השו"ת ניכרו שיפורים בדרכי המשא ומתן של כותבי התשובות‪ ,‬בדרכי הניתוח ובכושר‬
‫שלמה )קזבלנקה ‪ !(1937‬שו"ת מעלות לשלמה‬         ‫ההכרעה‪ ,‬וגם במקורות ששימשו לקביעת ההלכה‪ .‬במרוקו התמקדו בדיני ממונות יותר‬
                                              ‫מבכל קהילה אחרת‪ ,‬ונראה שלמרות הגבלות השלטון הצרפתי על בתי הדין הרבניים‬
                             ‫)ירושלים ‪.(1985‬‬  ‫בשנת ‪ ,1918‬העדיף רוב הציבור היהודי להתדיין בפני רבנים מפני שלא נתן אמון בבתי‬
                                              ‫המשפט האזרחיים )שבהם היו השופטים צרפתים(‪ .‬עד לשנות החמישים של המאה‬
        ‫הרב שלמה אבן דנאן )‪1848‬־‪(1928‬‬         ‫העשרים תפס חושן משפט מקום מרכזי בספרות השו"ת של חכמי מרוקו‪ .‬גם השלטונות‬
                                              ‫הצרפתיים הפנו לעתים בעיות מסובכות הנוגעות ליהודים להכרעתם של הרבנים‪ .‬כך‪,‬‬
‫נולד בפאס וכיהן בה כרב כחמישים שנה‪ ,‬שבהן‬      ‫לדוגמה‪ ,‬הם פנו אל הרב שלמה אבן דנאן בדבר פינוי חלקים מבית עלמין לשם הרחבת‬
‫התמודד עם סוגיות שבין אדם לחברו‪ ,‬בין אדם‬      ‫שכונת המגורים במלאח‪" :‬שאלוני נסיכי הממשלה אדוני הארץ בירו ערב ]המשרד לענייני‬
‫למקום‪ ,‬דיני ממונות‪ ,‬נזיקין אישות ועוד‪ .‬בשנת‬   ‫התושבים הערבים[ משם ראש הממשלה האדון זיניראל ]גנרל[ גורו יר"ה ]ירום הודו[ על‬
‫‪ 1919‬נבחר לדיין בבית הדין הגבוה שברבאט‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1920‬חזר לפאס לתפקיד אב בית דין‪.‬‬                          ‫אודות בית הקברות הישנה‪) ".‬בקש שלמה‪ ,‬קזבלנקה ‪ ,1931‬סימן טז‪(.‬‬
‫סמכותו הוערכה והוכרה בכל רחבי מרוקו‪ ,‬וגם‬                           ‫להלן כמה דוגמאות לשאלות ולנושאים שנידונו בספרות השו"ת‪.‬‬
‫בממשל הצרפתי‪ ,‬שביקש ממנו לעתים לחוות‬
‫את דעתו בעניינים שהגיעו לערכאות‪ .‬בנו‪ ,‬רבי‬     ‫הרב רפאל משה אלבאז דן בשנת ‪ 1894‬בבעיית פיחות המטבע‪ ,‬בתשובה לשאלה מי‬
‫משה‪ ,‬מילא אחריו את מקומו ברבנות בפאס‪,‬‬                                   ‫יישא בהפסד שבהפרשי הפיחות‪ :‬החייב או המחזיק בשטרות‪.‬‬
‫ובנו הרב שאול כיהן כרב ראשי של יהדות‬
                                              ‫בימים האלה ]‪ [...‬יצא דבר מלכות ]‪ [...‬לפסול הצ'ורו‪ ,‬מטבע איזבל מלכת ספאניול‪,‬‬
                   ‫מרוקו בשנים ‪.1967-1947‬‬     ‫שהיה מקודם יוצא בהוצאה בסך י"ד מתקאלים‪ ,‬אלא שתגרי פאס המה ראו שנתקלקל‬
‫מחיבוריו‪ :‬אשר לשלמה‪ ,‬שאלות ותשובות‬            ‫המשא‪-‬ומתן בעניין זה‪ ,‬עמדו ותיקנו ביניהם שיהיה יוצא בהוצאה בסך י"ב מתקאלים‪,‬‬
‫ופסקי דין בענייני אישות וממונות )ירושלים‬      ‫ושלחו להודיע למלך ]‪ [...‬שכן עשו‪ .‬והסכים כעת למעשיהם‪ .‬ובכל יום ויום באים‬
 ‫‪ .(1906‬שו"ת בקש שלמה )קזבלנקה ‪.(1931‬‬         ‫לפנינו לדין‪ ,‬הנושים בעם ושטרותיהם בידם ]‪ [...‬והחייב טוען שיפרע לחבירו בצ'ורו‬

         ‫הרב שלמה בירדוגו )‪1854‬־‪(1906‬‬                                                                 ‫מטבע איזבל הגרוע ]‪.[...‬‬

‫תלמיד חכם ומשורר‪ ,‬בן לשושלת רבנים‬             ‫הלכה למשה‪ ,‬ירושלים ‪ ,1901‬סימן קנו‪.‬‬
‫ממכנאס‪ ,‬שכיהן כרב במכנאס‪ .‬בין חיבוריו‪:‬‬
‫ידא דסבחא‪ ,‬ליקוטי דינים! די השב‪ ,‬שו"ת!‬
‫אם למסורות‪ ,‬ליקוטי דינים! וכן פירושים‬

             ‫לתנ"ך ושירים )קזבלנקה ‪.(1950‬‬

                                              ‫הרב שלמה בירדוגו דן בבעיות שהתעוררו עקב שלל ופרעות שהיו ברכוש היהודים במכנאס‪.‬‬
                                              ‫למשל‪ ,‬בשאלה אם צורף בעל חנות חייב להחזיר ללקוחות את חפציהם שנבזזו מהחנות‪.‬‬

                                              ‫יחדיו למשפט נקרבו ]‪ [...‬בני חברת הסקאקין ]הצורפים[ תובעים לה"ר ]הרב רבי[‬
                                              ‫רפאל חלואה ]‪ [...‬הם אמרו שמסרו בידו חתיכות כסף לעשות להם חפצים ]כלים‪,‬‬
                                              ‫תכשיטים[ ]‪ [...‬ויהי היום יום י"ב בניסן )‪ [...] (1903‬באו השוללות לחנויות לבזאזין‬
                                              ‫]בדים[ וסקאקין ושברו המנעולים ודלתות החנויות ונטלו כל אשר נמצא בחנויות כסף‬

                                                                                                        ‫וזהב ובגדים לרוב ]‪.[...‬‬

                                              ‫די השב‪ ,‬קזבלנקה ‪ ,1950‬חושן משפט‪ ,‬סימן כא‪.‬‬

                                              ‫אהבת ציון וירושלים ניכרה בספרות השו"ת וביצירה הרבנית של יהודי מרוקו‪ .‬במחצית‬
                                              ‫השנייה של המאה השמונה־עשרה החלו לעלות לארץ יהודי צפון אפריקה בכלל‪ ,‬ומרוקו‬
                                              ‫בפרט‪ .‬רישומם של העולים ניכר בעריה של ארץ ישראל‪ :‬בירושלים‪ ,‬ביפו‪ ,‬בחיפה‪ ,‬בצפת‬
   158   159   160   161   162   163   164   165   166   167   168