Page 162 - morocco
P. 162

‫משה עמאר‪156‬‬

                                                                                                      ‫מרוקו‬

                                                                                ‫הפרשנות‬               ‫הרב יוסף קארו )‪1488‬־‪(1575‬‬

‫לעומת ארצות המזרח האחרות ואירופה‪ ,‬במרוקו נכתבו פירושים מעטים יחסית לפוסקים‬               ‫נולד בספרד‪ ,‬ולאחר גירוש ספרד הגיע עם‬
‫הראשונים כגון משנה תורה לרמב"ם‪ ,‬ארגעה טורים לרב יעקב בן אשר‪ ,‬ושולחן ערוך‬                 ‫משפחתו לאנטוליה‪ .‬בשנת ‪ 1563‬התיישב‬
‫לרב יוסף קארו‪ .‬ייתכן שהייתה זו תוצאה של עיסוקם המועט של חכמי מרוקו בש"ס‬
‫ובפלפול‪ .‬את מרב זמנם הם הקדישו ליישום ההלכה בחיי היום‪-‬יום בדינים שבין הפרט‬               ‫בצפת‪ ,‬כיהן כראש ישיבה ונחשב לראש‬

                    ‫לקהילה ובין אדם לחברו‪ ,‬וכן בדיני מסים‪ ,‬ממונות‪ ,‬נזיקין ואישות‪.‬‬        ‫החכמים בעיר‪ .‬מחיבוריו המפורסמים‪ :‬בית‬
‫להלן כמה מהחיבורים העוסקים בפרשנות השולחן ערוך‪ :‬פקודת אלעזר על שולחן‬                     ‫יוסף ‪ -‬פירוש על ארבעה טורים )החלקים(‬
‫ערוך אורח חיים )שלושה חלקים‪ ,‬ירושלים ‪ ,(1910 ,1892‬מאת הרב אלעזר הלוי בן טובו‬
‫מן העיר סאלה‪ ,‬שעלה לירושלים ונמנה עם חכמי העדה המערבית‪ .‬פעמוני זהג ופעמון‬                ‫לרבי יעקב בן אשר‪ ,‬שבו הביא את המחלוקות‬
‫ורמון )ירושלים ‪ ,(1977,1912‬שניהם על שולחן ערוך חושן משפט‪ ,‬מאת הרב רפאל אנקאווא‪,‬‬
‫שכיהן כרב ראשי ואב בית דין לערעורים של יהדות מרוקו‪ .‬מזרח שמש )קזבלנקה ‪,(1950‬‬             ‫ההלכתיות באריכות; כסף משנה ‪ -‬פירוש על‬
‫על הלכות איסור והיתר משולחן ערוך יורה דעה‪ ,‬מאת הרב שלום משאש‪ ,‬רבה הראשי‬                  ‫משנה תורה לרמב"ם; ספרו המפורסם ביותר‪,‬‬
‫של קזבלנקה ולאחר מכן הראשי של ירושלים‪ .‬ויאסוף שלמה )קזבלנקה ‪ ,(1929‬על‬                    ‫שולחן ערוך‪ ,‬הוא ספר הלכה המכיל רק את‬

                         ‫הלכות החגים בטור אורח חיים מאת הרב שלמה הכהן מדבדו‪.‬‬             ‫פסקי ההלכה ללא המחלוקות‪ .‬הספר משמש‬

                                                                                         ‫בסיס הפסיקה הספרדית והאשכנזית עד היום‪.‬‬

                                                                           ‫ספרות השו"ת‬

‫ספרות השו"ת היא היצירה החשובה‪ ,‬המקיפה והפורייה ביותר שנתחברה במרוקו במאות‬
‫התשע‪-‬עשרה והעשרים‪ .‬רק מי שמילא כרסו ש»ס ופוסקים יכול היה לכתוב תשובה‬
‫מנומקת ומבוססת‪ ,‬מה גם שהתשובות היו נתונות לביקורת מתמדת של חכמי הדור‪.‬‬
‫הגיעו לידינו מאות ספרי שאלות ותשובות‪ ,‬שבהם נדונו אלפי בעיות בנושאים מגוונים‪:‬‬

                     ‫ספר‬                                                                     ‫תמונת הרב רסאל אנקאווא לרגל רישום‬
                                                                                                    ‫הרב בססר הזהב של הקק"ל‪ ,‬בם'‬
‫פעמון ורמת‬
                                                                                                ‫שםורסמה בעיתון העתיד המצויר )‪30‬‬
           ‫והוא חלק שני של הספר‬                                                                                       ‫באסריל ‪(1930‬‬

       ‫פעמוני זהב‬                                                                                 ‫הרב רפאל אנקאווא )‪1848‬־‪(1935‬‬

                  ‫חידושים על הש"ע חומ"ש ונושאי כליו‬                                      ‫יליד סאלה‪ ,‬רבה הראשי הראשון של יהדות‬
                      ‫הסמ"ע‪ ,‬הטי'ז‪ .‬הש"ך‪ ,‬כנה"ג ועוד‬                                     ‫מרוקו בשנים ‪ .1935-1918‬ייסד ישיבה גדולה‪,‬‬
                                                                                         ‫שממנה יצאו רבנים ואנשי תורה‪ .‬לצד כהונתו‬
           ‫פרי ע טו ו הגות מ ח ש ב תו ו חכ מ תו של ה רה"ג מעוז ומגדול‪,‬‬                   ‫כרב עסק במסחר‪ .‬בשנת ‪ 1930‬הוענק לו עיטור‬
                ‫ראש רכגי מערבא‪ ,‬דומ"ץ כ עו‪":‬־’ ס אלי) מרו קו(‬                            ‫כבוד מטעם ממשלת צרפת על תרומתו ופועלו‬

              ‫מניד מישרים ועומד כפרץ הרים‪ ,‬בסוהר"ר המלאך‬                                                   ‫לקידום הקהילה היהודית‪.‬‬

             ‫רפאל אנקאווה זגוק"ל‬                                                         ‫מחיבוריו‪ :‬שו"ת קרני רא"ם )ירושלים ‪;(1910‬‬
                                                                                         ‫שו"ת תועפות רא"ם )קזבלנקה ‪ ;(1930‬פעמוני‬
                                 ‫)תר" ח — תרצ"ח(‬                                         ‫זהג‪ ,‬פירוש על שולחן ערוך חושן משפט‬
                                                                                         ‫)ירושלים ‪ ;(1912‬חדד ותימא‪ ,‬חידושים על‬
           ‫מחכר הספרים "קרני ראס" )כ' חלקים(‪" ,‬פעמוני זהב"‪,‬‬                              ‫הש"ס )ירושלים ‪ ;(1977‬פעמון רמון‪ ,‬פירוש‬
                       ‫" תו ע פו ת ראם "‪ " ,‬חד ד ו תי מה " ן;יוד‬
                                                                                         ‫על שולחן ערוך חושן משפט )ירושלים ‪.(1977‬‬
                                     ‫יצא לאור ע"י‬
                               ‫"מורשת אבות"‬                                                           ‫מימין‪ :‬שער הסס־ ס ע מונ' ז ה ב‪,‬‬
                  ‫הקרן להנצחת המורשת החזזניח של יהודי מרוקו‬                                                            ‫ירושלים‪1912,‬‬

                                      ‫מיסודה של‬                                                    ‫משמאל‪ :‬שער הססר עעמון ור מון‪,‬‬
                       ‫"ברית יוצאי מרוקו בישראל"‬                                                                       ‫ירושלים‪1977,‬‬

             ‫עית"? ירושלים ת‪":::‬א‬

             ‫שנת רבה"ג רפאל אנקאווה זלה"ה )תשל"ז( לפ"ק‬
   157   158   159   160   161   162   163   164   165   166   167