Page 40 - תאטרון 38
P. 40

‫יונתן‪ :‬ברור שיש לו משמעות‪ .‬ברור‪.‬‬

‫שמעון‪ :‬אתה אומר שהמשמעות תלוית תרבות‪ ,‬תלוית היסטוריה‪ ,‬אולי גם תלויה בביוגרפיה‬
                                                                                    ‫אישית?‬

‫יונתן‪ :‬יכול להיות שיש רבדים פסיכולוגיים‪ .‬אם אבא ואימא אמרו לי בבבה ממממה אז‪...‬‬
‫ביטאתי את זה גם אני‪ .‬ברוב השפות זה כך‪ ,‬אבל איזו אימא עשתה צצצ לתינוק ואביו עשה‬
‫לו חחחח‪ ...‬אז אולי צ' ו‪-‬ח' ייצגו לאדם כזה מצב תינוקי קדום‪ ...‬אבל ברוב השפות בבא‬
‫וממה הם שפות בראשית‪ ,‬גם של החיים האנושיים וגם של הקוסמוס‪ ,‬וצ' וח' לצורך העניין‬
‫שייכים לעולם החציצה או לעולם הרצח או לעולם הצח או לעולם שבו יש חץ‪ .‬העולם שבו‬
‫הכיווניות והגבול הרבה יותר נוכחים מאשר בבא וממה‪ ,‬שהם הרבה יותר קדמוניים‬

                                         ‫וראשוניים ומימיים‪ .‬הנה במילה מים יש שני ממים‪.‬‬

‫שמעון‪ :‬מצלול הרוח משתקף באנגלית כמו ב‪ oh wild west wind -‬ובעברית זה רוח רוח‬
                                                                   ‫רוח מן העץ נפל תפוח‪...‬‬

‫יונתן‪ :‬מהרוח עצמה אפשר ללכוד מילים שונות כי היא לא ניתנת למיצוי במילה אחת‪.‬‬
‫הווינד‪ ,‬סוג של אונומטופאיות שלוקחת את התנופה שלה ואת המפגש שלו‪ ...‬ווינד‪...‬‬
‫כשאתה פוגש אותו אתה יכול להבין שזה מקום שבו הרוח קרה יותר וחדה יותר ויבשה‬
‫יותר‪ ,‬אולי לעומת הרוח שבח' שלה יש חום‪ ,‬הרוח העברית כבר חמה יותר‪ ,‬יש בה משהו‬

             ‫עמוק יותר וחד פחות מאשר ווינד‪ .‬זו רוח קצת אחרת‪ .‬איזה עוד שפות יש לנו?‬

‫שמעון‪ :‬איזה סוג מחשבות צץ בדבר שקוראים לו קופף בגרמנית או ראס בערבית או גלבה‬
                                              ‫ברוסית או טסטה באיטלקית או הד באנגלית?‬

‫יונתן‪ :‬רודולף שטיינר מדבר על זה באחת מהרצאותיו‪ .‬הוא מביא את הקופף בתור משהו‬
‫עגלולי ואת הטסטה בתור משהו שנח על הכתפיים ונע‪ ,‬ואתה גם מבין משהו מרוח‬
‫הגרמניות ורוח האיטלקיות דרך השפה הזאת‪ .‬כך למשל ברפול‪ ,‬אם אנחנו מביאים את‬

                                                  ‫העברית‪ ,‬נקבל אתה גם מרוח הישראליות‪.‬‬

‫שמעון‪ :‬אתה מבחין בין עברית לישראלית? הכרתי אצלך במשלבים שונים‪ ,‬ברבדים שונים‬
‫של העברית‪ ,‬חלקם נוטים יותר לקלאסי וחלקם נוטים לישראלית המדוברת הרגילה‪ .‬אתה‬
‫משלב ביניהן ולפעמים זה משרת אפקט של פתוס ובאתוס ולפעמים אתה אומר לא‪ ,‬יש כאן‬
‫יותר מזה‪ .‬אתה לא בהכרח כותב ישראלית כשאתה רוצה להגחיך ולא בהכרח מדבר עברית‬

                                 ‫גבוהה יותר כשאתה רוצה להגביה את מושא הכתיבה שלך‪.‬‬

                        ‫יונתן‪ :‬נכון‪ ,‬זה בגלל שאני ישראלי‪ ...‬הישראליות היא נקודת מוצא‪.‬‬

‫שמעון‪ :‬השאלה היא לאן אתה רותם את הדברים שנוטים יותר לישראלית לעומת הדברים‬
                                                                ‫שנכתבים בעברית קלאסית‪.‬‬

‫גליון ‪39 38‬‬
   35   36   37   38   39   40   41   42   43   44   45