Page 36 - תאטרון 38
P. 36

‫משמעות‪ ,‬לעובדה שזו עברית ולא שפות אחרות מוכרות לך?‬

                                                              ‫יונתן‪ :‬השפה שלי היא עברית‪.‬‬

‫שמעון‪ :‬ברור‪ ,‬אבל מעבר לזה האם אתה מוצא‪ ,‬כמו בגישה קבלית‪ ,‬שכ"ב האותיות בעברית‪,‬‬
‫למשל‪ ,‬הם יסודות העולם‪ .‬כמו בטבלה המחזורית‪ .‬האותיות בעברית הן גם מספרים‪ .‬הן גם‬

                                                     ‫הממד האיכותי וגם הכמותי של השפה‪.‬‬

‫יונתן‪ :‬העברית היא מין פלא שכזה‪ ,‬יצירת אמנות גדולה‪ .‬כל יצירה שנכתבת עברית היא‬
‫חלק מיצירת אמנות שנקראת השפה העברית‪ .‬זו היצירה הגדולה‪ ,‬העברית עצמה‪ ,‬האופן‬
‫שהיא בנויה‪ ,‬הקשר בין המילים השונות ורובדי המשמעות שהן נושאות באמצעות מערכת‬

                                     ‫השורשים‪ .‬העברית היא הגאוניות שרק האל מסוגל לה‪.‬‬

                                                                           ‫שמעון‪ :‬רק האל?‬

                                                                             ‫יונתן‪ :‬רק האל‪.‬‬

                                                                       ‫שמעון‪ :‬לא בני אדם?‬

                                                                                  ‫יונתן‪ :‬לא‪.‬‬

                                                                 ‫שמעון‪ :‬האל דיבר עברית?‬

‫יונתן‪ :‬האל דיבר גם עברית‪ ,‬האל עומד מאחורי כל השפות‪ .‬אז כשהוא מדבר עברית‪ ...‬יש‬
‫איזה עם שנולד כדי לקלוט את הדבר הזה עם כל המחשבה שלו ומערכת ההגייה שלו‪,‬‬
‫שמעוצבת כדי שיהיו דוברי עברית בעולם‪ ,‬וכל מילה בעברית ניתנת לפענוח‪ ,‬לפירוש‬
‫אינסופי‪ ,‬שיש לו מרכז ופריפריה של משמעות וגשרים וקשרים וסולמות מעלה ומטה‬
‫והצידה לשאר מרכיבי השפה‪ ,‬לשאר המילים‪ .‬איפה שאתה לא נכנס לזה‪ ,‬אתה מוצא את זה‪.‬‬

                                  ‫שמעון‪ :‬לך אני לא צריך לספר שזו גישה קבלית מובהקת‪.‬‬

                                                                          ‫יונתן‪ :‬כן‪ ,‬בוודאי‪.‬‬

                                                          ‫שמעון‪ :‬ומה ביחס לשיחת בירור?‬

‫יונתן‪ :‬המחזה קורה בחדר המנהלת‪ .‬היא והסגנית עושות בירור למורה סורר‪ .‬בהתחלה לא‬
‫ברור מה אנשי הממסד הנוקשה והטכנוקרטי רוצים מהמורה הכריזמטי ושוחר החופש הזה‪.‬‬
‫לאט‪-‬לאט מתגלה שהוא אכן פסיכופט קרימינלי‪ .‬הן צודקות‪ .‬והמוֶרה משתמש בשפה‬
‫רוחנית כדי להתחמק מנוכחות מוסרית מאוד‪-‬מאוד פשוטה בדיון‪ .‬השלבים במחזה‪-‬הגילוי‬
‫הזה מיוצגים על ידי מעברים בין משלבים לשוניים‪ .‬החלק הראשון כתוב בשפה‬
‫ביורוקרטית‪ ,‬טכנית‪ ,‬משפטנית מנוכרת‪ ,‬וככל שהעלילה מתקדמת השפה נעשית פואטית‬
‫יותר‪ ,‬קלאסית יותר‪ ,‬כאילו האמת מתגלה יחד עם הרבדים הפואטיים של הלשון‪ .‬יש פשע‬
‫והוא לאט‪-‬לאט נחשף‪ ,‬לאט‪-‬לאט המורה נחדר והקליפות היומרניות של השפה שלו‬

‫גליון ‪35 38‬‬
   31   32   33   34   35   36   37   38   39   40   41