Page 34 - תאטרון 38
P. 34

‫כ"פרפורמנס" וגם בגלל עצם ההתנהגות של טקסט על במה‪ .‬אתה‬
                                    ‫מדבר על מחזות עם גוון מיסטי‪ ,‬אולי הרבה יותר מגוון?‬

                        ‫יונתן‪ :‬כן‪ ,‬כן‪ .‬השימוש בדיבור פרפורמטיבי אצל אוסטין נולד‬
                        ‫מהמהפך הלשוני בפילוסופיה‪ ,‬ובעצם מעיונים אנליטיים לא‬
                        ‫מיסטיים‪ .‬אבל כל התורה הזאת היא למעשה הד לתפיסה דתית של‬
                        ‫השפה‪ ,‬שמתחיל מהבריאה כפעולת דיבור ובתיאטרון‪ ,‬שהוא בסופו‬
                        ‫של דבר גם צאצא של הבמה הדתית‪ ,‬יש ניסיון להחיות את התפקוד‬

                                                                                       ‫הזה‪.‬‬
                        ‫שמעון‪ :‬ומי הם הכוחות היאזדיים האלה במלכיטווס שנהיו עכשיו‬

                                         ‫פופולאריים בגלל דאעש‪ ,‬שרוצחים את היאזידים?‬

                        ‫יונתן‪ :‬מלכיטווס או מלך טאוס הוא האלוהות של היאזידים‪ .‬הם‬
                        ‫חושבים שיש מלאך‪ ,‬שהנוצרים מזהים עם לוציפר וגם המוסלמים‬
                        ‫בעקבותיהם בתור מין שר בכיר שאחראי לעולם הזה‪ .‬אלא‬
                        ‫שהיאזידים רואים בו כוח חיובי ועל כן הם נתפסים כעובדי שטן‬
                        ‫מצד שאר המוסלמים‪ .‬אני לקחתי את השם הזה‪ ,‬את המיתוס הזה‪,‬‬
                        ‫בלי להיכנס יותר מדי לתפיסה היאזידית‪ ,‬חוץ מהשם היפה הזה‪,‬‬
                        ‫מלאך או מלך טווס‪ .‬המחזה הוא יצירה ללוציפר כפי שהוא מתואר‬

                                                                           ‫באנתרופוסופיה‪.‬‬
                                                    ‫שמעון‪ :‬אתה מתקשר איתו דרך השפה?‬
                        ‫יונתן‪ :‬לפעמים הרגשתי שהוא לוקח חלק ביצירה‪ .‬שמשהו‬
                        ‫בוירטואוזיות הלשונית במלכיטווס יש בה מן הדמוני‪ ,‬ומן הפאר‬
                        ‫והאהבה העצמית ומן הגאווה וההתפארות‪ ,‬שהם כמובן מידותיו של‬
                        ‫לוציפר‪ .‬אז היכולת שלי לעשות טקסט טוב שמדבר בין השאר גם‬
                        ‫על גאווה עצמית‪ ,‬גם הוא מאוד טווסי‪ ,‬תוצאה מחבירה לכוחות‬

                                                                          ‫שיש בכל בן אדם‪.‬‬
                                                         ‫שמעון‪ :‬אתה מתכוון לשורות כמו‪:‬‬

                                                                          ‫ה ֹו ֱאנ ֹוׁש ּות‪ָּ ,‬בא ִתי‪.‬‬

                                                             ‫ֶק ֶצף ָל ָבן ַעל א ֹו ְק ָינ ֹוס ַה ְּכל ּול ֹות‪.‬‬
                                                          ‫ֶק ֶצב ְל ָב ָבם ׁ ֶשל ּכ ֹו ָכ ִבים י ֹו ֵקד מ ּול ֹו‪.‬‬

                                                                              ‫ֵעי ַנ ִים ֲא ֻד ּמ ֹות‪.‬‬

                                                                         ‫ע ֹו ָלם‪ַ ,‬א ָּתה ִאׁ ְש ִּתי!‬
                                                                        ‫ְז ַמ ְנ ָח ָלל‪ַ ,‬א ָּתה ִמ ָּטה!‬

‫גליון ‪33 38‬‬
   29   30   31   32   33   34   35   36   37   38   39