Page 38 - תאטרון 38

‫יונתן‪ :‬כן‪ ,‬רפול הוא ניסיון לפסיכותרפיה רוחנית של הישראליות‪ ,‬על ידי מין גורם מייצג‬
‫שהוא רפול‪ .‬דרך המיתוס הרפולאי נערך טיפול הומיאופתי לאומה‪ .‬רפול‪ ,‬לצורך העניין‪,‬‬
‫הוא מיקרוקוסמוס שדרכו מנסים באמצעים מאגיים לחולל שינוי תודעתי של הציבור כולו‬
‫ולעורר את מודעות הציבור לפצעים הרוחניים שהוא נושא בתוכו‪ .‬רפול ההיסטורי בלט‬
‫בנוכחותו‪ ,‬כמובן‪ ,‬בכל צומת משמעותי ברוב שנות המדינה‪ ,‬היה בכל המלחמות הראשונות‪,‬‬
‫בכל המלחמות הקדומות נקרא לזה‪ .‬כי עד מלחמת לבנון הראשונה‪ ,‬שהייתה המלחמה‬
‫המודרנית הראשונה של ישראל‪ ,‬אולי לא מודרנית‪ ,‬אבל מלחמה של פאזה אחרת‪ .‬רפול‬
‫מייצג את שלב האבות הזה של הלוחמנות מתש"ח עד לבנון‪ ,‬עם הקשר שלו לפוליטיקה‬

‫ולבינוי ולקבלנים‪ ,‬ולנקודות כוח בביוגרפיה של המדינה‪.‬‬

‫שמעון‪ :‬איך זה עובר דרך השפה במחזה?‬

‫יונתן‪ :‬השפה אינה מוכתבת בידי דיוק היסטורי‪ ,‬אלא על‪-‬ידי הצעותיה של השירה‪ .‬כדי‬
‫לתת לאקטואליה ממד מיתולוגי‪ ,‬כדי להתבונן באקטואליה מבחוץ‪ ,‬זו שפה של טרגדיה‬
‫קלסית‪ ,‬הדיבור הוא אפי‪ ,‬הפתיחה של השפה אל תוך הממד האפי מאפשרת להתבונן‬
‫באקטואליה מנקודת מבט גבוהה יותר‪ ,‬מטא‪-‬היסטורית‪ .‬זו הייתה ההצדקה וזה גם מה‬
‫שמעניין במחזה‪ .‬זה לא ניסיון לכתוב מחזה אפי על גיבור יווני‪ ,‬זה לא רלוונטי להיום‪,‬‬
‫ומנגד גם לא נפילה של דמות היסטורית וטיפול דוקומנטרי‪-‬תיאטרוני כמו אצל מוטי לרנר‪,‬‬
‫או גורודיש של הלל מיטלפונקט‪ ...‬אלא הכלה של שפה מיתולוגית על גיבורים מיתיים‬
‫אקטואליים ומציאותיים‪ .‬כדי לאפשר התבוננות שונה על המציאות‪ .‬ברפול והים התשובה‬
‫טמונה בשירה האפית‪ ,‬זה מה שקורה ברמת העברית‪ .‬יש כל מיני שימושים בשפה‬
‫שמשרתים כל מיני צרכים אמנותיים משניים או נוספים‪ ,‬דרמטורגיים למשל‪ .‬ההחלטה‬
‫שהמלל שייך לים‪ ,‬והשתיקה שייכת לרפול‪ ,‬הלקוניות‪ 90 .‬אחוז מהרפליקות של רפול הן‬
‫בנות מילה אחת‪ ,‬לעומת השירה השוטפת האינסופית של הים‪ ,‬שהופכת את הים לים של‬
‫טקסט‪ ,‬ים נרטיבי‪ ,‬ים של סיפורים‪ ,‬של שירים‪ ,‬של הזמנה ושל פעולות שנועדו לבלוע את‬
‫השתקן ולמוססו אל תוך חדווה של מבע אינסופי‪ .‬חלקים גדולים מהטקסט מייצגים גם את‬
‫התחושות הכי אינטימיות שלי כאמן‪ .‬השיר הראשון "בוא רפול‪ ,‬תן לי להציע לך משרה של‬
‫שפתונאוט‪ ,‬הבלע‪ ,‬אובד בלשונותיי‪ ,‬והתענג בם; בוא‪ ,‬שרטט מפות צלילתך בים המבע‪,‬‬
‫שירי היסחפותך"‪ ...‬מה שמובא כאן כשיר סירנות‪ ,‬שבו הים מנסה לפתות את רפול‪,‬‬
‫כאודיסאוס‪ ,‬כתורן או כשובר גלים‪ ...‬זו למעשה תחושה ארס‪-‬פואטית לחלוטין‪ ,‬שמדברת‬
‫על הפיתוי הרב‪-‬רובדי של השפה‪ ,‬הארוטיות של הלשון‪ ,‬של העברית‪ ,‬סוג של הצעה‬

‫להתמוסס אל תוך ישות השפה וקבלת מנדט ליצירת דגים משל עצמי‪.‬‬

‫שמעון‪ :‬דגים?‬

‫יונתן‪ :‬דגים‪ ,‬תמנונים‪ .‬מוטיב הים נמצא בכל המחזות שלי‪ .‬החוויה של העברית‪ ,‬המפגש עם‬
‫העברית כסוג של חוויה אקוואטית הוא מוטיב חוזר‪ .‬זה נמצא במלכיטווס‪ ,‬כשמלכיטווס‬
‫הוא ישות שעולה מהמים ויורדת מהשמים בו זמנית‪ ,‬ודימויי ההשתקפות ‪ -‬משהו שנמצא‬

‫גליון ‪37 38‬‬