Page 39 - תאטרון 40
P. 39
אופירה הניג :זה מה שהכי מעניין אותי היום ,זו גם הסיבה שכמעט אין לי שום אפשרות ליצור פה
כי זה לא קיים פה בשיח בתוך התאטרון הרפרטוארי .זה קיים בשיח האקדמי כמובן ,פה ושם כמה
מהיוצרים של הפרינג' מתעסקים בזה .אני רואה את התפישה של במאי כאדם שבוחר לעסוק
באיזושהי תמה ,שיכול לכתוב ,שיכול לערוך חומרים ולספר את הסיפור שלו ,הוא לא חייב מחזה
כתוב.
גד קינר (קיסינגר) :התאטרון שלך הופך להיות יותר ויותר אישי-
אופירה הניג :לגמרי ,אישי ופוליטי.
גד קינר (קיסינגר) :גם בזוז אתה מסתיר לי את השמש וגם במה שאת עושה עכשיו.
אופירה הניג :עוד יותר אישי .אבל ככל שהוא יותר אישי הוא יותר פוליטי; שוב ,פוליטי לא במובן
של אקטואליה ,אלא במובן הפילוסופי ,והוא יותר ויותר מהדהד את הפוסט-מודרניזם ,הוא יותר
ויותר מהדהד את השחקן על הבמה כפרסונה ,הוא יותר ויותר שובר את המבנה של הדיאלוג
הדרמטי .אני כותבת ,אני בחיים לא כתבתי ,ואני ממש לא מחזיקה את עצמי כמחזאית .בזוז זו הפעם
הראשונה ועכשיו המשכתי בלילה שלושה כלבים ,ואני ממש לא רואה בזה שינוי .אני במאית
שכותבת טקסט לבמה .במאית שמספרת את הסיפור שלי בשפה תאטרונית ,אבל מבחינתי זה כלי,
הטקסט הוא כלי בדיוק כמו שהכיסא על הבמה ,או האור או המוסיקה; זה לא מחזה ואני לא מחזאית,
והטקסטים עברו הרבה שינויים עם השחקנים ביחד ,פה בכלל עם השפות והכול .אני לא יכולה
להגיד לך כמה אני מרותקת מהתהליך הזה ,כי התהליכים האלה של העבודה הם בעצם מה שכל
החיים שלי רציתי לעשות .זה גם המחקר ,כל חיי רציתי נורא להיות חוקרת ,והשילוב של זה עם
יצירה -זה שני הדברים שחלמתי .עכשיו בהפקה החדשה אני גם עוסקת בנושא משפטי ,שזה בכלל
התחביב שלי ,שהרבה שנים אני הרי לומדת משפטים בעצם .אז כל מה שמעניין אותי בחיים בעצם
זה להיות חוקרת ,לעסוק במשפט ,וליצור תאטרון .מי צריך ,סליחה ,מחזה כתוב של מישהו? ולעבוד
עם הטובים ביותר.
גד קינר (קיסינגר) :יש דבר כזה שנקרא תאטרון נשי?
אופירה הניג :אני מתנגדת לכל ההגדרות האלו ,באותה מידה שאני לא יכולה לסבול כשאומרים
אמנות מזרחית ,אני ממש לא מוכנה לקבל את זה .אין דבר כזה אמנות נשית או תאטרון נשי ,יש
נשים טובות יותר וטובות פחות ,בדיוק כמו בכל דבר .אני בטח לא נמצאת שם ,ואני מביימת מהיותי
אישה ,אבל אני מביימת גם מהיותי ישראלית ומהיותי ...כל דבר זה חלק בלתי נפרד מהזהות שלי.
גד קינר (קיסינגר) :אז השאלה האחרונה בהחלט-בהחלט ,בעצם עכשיו את נמצאת בפאזה שבה את
מלמדת יותר משלימדת בעבר .לקראת מה את מחנכת את התלמידים שלך? לקראת מה את רוצה
להוביל אותם? מעבר למיומנות המקצועית ,כמובן.
אופירה הניג :תראה ,קודם כל אני חייבת לומר ,שבגלל שרוב היצירה שלי עכשיו בחו"ל ,כלומר
גם מבחינת ההתהוות שלה וגם מבחינת המפגש עם הקהל ,אז בעצם היום החיבור היחידי שלי לארץ
הוא ההוראה .זאת אומרת זה המקום באוניברסיטה ובחוג ,זה המקום היחידי שאני ...שיש לי בכלל
איזה יכולת לתת משהו פה בחברה ,וזה נורא מרגש אותי .אני לא יודעת אם המילה 'לחנך' היא
נכונה ,אבל מעבר למיומנות ,אני אעשה הכל ,כל מה שאני רק יכולה ללמד אותם להיות אנשים
ספקניים ,ביקורתיים .וחומלים .כי ביקורת בלי חמלה...
גד קינר (קיסינגר) :תודה.
גיליון 40ת א ט ר ו ן 37 
