Page 26 - gag 43

‫א"ב יהושע‬

‫מאנישה ומחיה את הספרות לדורותיה‬

‫אני מאשר בלב שלם את דברי הברכה והתפעלות של חברים המצוטטים כאן לגבי מחקריה‬
‫הספרותיים של זיוה שמיר‪ .‬למרות שידיעותיה הן רבות והכרתה את הספרות העברית‬
‫לדורותיה היא מעמיקה‪ ,‬היא עדיין סקרנית לגבי כל יצירה חדשה‪ ,‬ומשכילה מיד לשלב‬
‫אותה הן במערכת יצירותיו של היוצר והן בקונטקסט הרחב של היצירה והתרבות העברית‪.‬‬
‫היא גם לא מושכת ידיה מעיסוק בפרטים ביוגרפיים של היוצרים‪ ,‬וביחסיהם האישיים כגון‬
‫בספר המחקר מאוהב לאויב‪ ,‬שדן ביחסי עגנון וביאליק‪ ,‬ומגלה דברים אינטימיים נסתרים‪,‬‬
‫שהקורא לא יכול היה אפילו לשער אותם‪ .‬בכך היא מאנישה ומחייה את הספרות העברית‬

‫לדורותיה שלפעמים סובלת במחקר מיובשנות צדקנית‪.‬‬
‫בתור אובייקט מחקרי שלה אני לפעמים מתבלבל‪ ,‬לפעמים מתקומם‪ ,‬לפעמים מופתע‬

‫מאוד‪ ,‬אבל תמיד נהנה‪.‬‬

‫פרופ' עוזי שביט‬

‫חוקר הספרות והבלש הספרותי חוברים‬
‫זה לזה באישיותה המחקרית‬

‫פרופ' זיוה שמיר היא לא רק אחת מהדמויות המרכזיות ביותר בחקר הספרות העברית‬
‫בדורנו בכלל‪ ,‬ובשירה העברית בפרט‪ ,‬בקהיליית המחקר הישראלית‪ :‬היא גם אחת‬
‫מהאורגינאליות שבהן‪ ,‬מיוצאות הדופן‪ .‬פרופ' שמיר היא ללא ספק‪ ,‬מהפוריים‬
‫שבחוקרי הספרות העברית בדורנו‪ :‬למעלה משלושים ספרי‪-‬מחקר פרי עטה ראו אור‬
‫למן ‪ 1986‬ועד היום‪ .‬אבל ייחודה הבולט הוא לאו דווקא השפע הגדול אלא יותר‬
‫באינטנסיביות שלה‪ ,‬בריכוז ובהעמקה‪ ,‬שכן כמחצית מספריה ממוקדים באופן בלעדי‬

‫ביצירת ביאליק וכעשרה ספרים נוספים יוחדו לשני יוצרים נוספים ‪ -‬אלתרמן ועגנון‪.‬‬
‫משמע‪ ,‬שבניגוד לרושם הראשוני של הריבוי התמקדה זיוה שמיר דווקא במספר‬
‫מצומצם מאוד של יוצרים גדולים‪ ,‬מרכזיים‪ ,‬בספרות העברית החדשה‪ ,‬ובראשם ביאליק‬

‫ַּגג ‪ ‬גיליון ‪24 43‬‬