Page 23 - gag 43
P. 23

‫ְׁש ֵכנֹות‪ְ ,‬ב ַס ִכין ְק ַט ְנ ֹט ֶנת‪,‬‬
                                                                            ‫ָכל ָכ ְך ְק ַט ְנ ֹט ֶנת‪,‬‬

                                      ‫ְביֹום ַמר ֲא ֶׁשר ִנ ְג ַזר בֹו‪ֵ ,‬בין ָׁש ָעה ְׁש ַת ִים ְל ָׁש ֹל ׁש‪,‬‬
                                                           ‫ֶנ ֶה ְרגו ֹפה ְׁש ֵני ְג ָב ִרים ֵמ ַא ֲה ָבה‪.‬‬

                                                        ‫ְב ַס ִכין ְק ַט ְנ ֹט ֶנת‪ָ ,‬כל ָכ ְך ְק ַט ְנ ֹט ֶנת‪,‬‬
                                                                ‫ֶׁש ַה ָיד ִכ ְמ ַעט ֵאי ָנה תֹו ֶפ ֶסת‪,‬‬
                                                                          ‫ֲא ָבל ֵהי ֵטב חֹו ֶד ֶרת‬

                                               ‫ַב ָב ָשר ַה ִנ ְר ָתע ְל ֶפ ַתע‪ְ ,‬ו ֶנ ֱע ֶצ ֶרת ַב ָמקֹום בֹו‬
                                                                       ‫ְמ ַר ֶט ֶטת ְבתֹו ְך ְס ָב ֶכי ָה‬

                                         ‫ַה ְז ָע ָקה ֶׁש ָׁש ְר ָׁשה הוא ֹח ֶׁש ְך‪( .‬חתונת דמים‪7)64 ,‬‬

‫לשמע דבריה הנרגשים‪ ,‬כמה דייגים שעבדו בקרבת מקום הפסיקו את עבודתם‬
‫והתקרבו לאנדרטה בלי שידעו במה מדובר‪ .‬בתום הטקס‪ ,‬דמעות בעיניהם‪,‬‬
‫ניגשו הדייגים לקסירגו ומלמלו מילות נחמה והשתתפות בצער‪ ,‬לתדהמת כל‬
‫הנוכחים‪ .‬לורקה‪ ,‬שהאמין בכל מאודו באמת הטמונה באמנות התאטרון‪ ,‬אמנם‬
‫החמיץ את המופע המוזר של הדייגים הבוכים והנבוכים‪ ,‬קהל חי לטקסט חי‬
‫ומרגש של משורר רצוח בפי שחקנית נהדרת‪ .‬באוויר הצח של חופי אורוגוואי‬
‫הבדיון פגש במציאות – החיים במוות ולורקה בקהלו‪ .‬כששמעתי על האירוע‬
‫המיוחד הזה‪ ,‬שקרה בילדותי‪ ,‬שנים מעטות לפני פגישתי הראשונה עם האמן‬
‫בשיעור ספרות‪ ,‬הצטערתי עמוקות שהחמצתי אותו‪ .‬היה זה עוד לפני שלמדתי‬

              ‫על מעורבותה של קסירגו בחיי לורקה ועל תפקידה בתאטרו סוליס‪.‬‬

‫קינאתי? בדיעבד? כשנודע לי על תרומתה החשובה להתפתחות התאטרון‬
‫באורוגוואי‪ ,‬מאז‪ ,‬בכל הצגה שבה צפיתי‪ ,‬בין אם הייתה קשורה ללורקה ובין‬
‫אם לאו‪ ,‬חיפשתי ותמיד מצאתי מחווה‪ ,‬חפץ או מילה‪ ,‬שהוכיחו לי מעבר לכל‬
‫ספק שהיה לה ולו חלק ביצירתו‪ .‬משום שהיא חלקה עם לורקה את אהבתה‬
‫לתאטרון ואת רזי המקצוע‪ ,‬ושאבה לתוכה את קסמי רוחו האמנותית‪ ,‬האמנתי‬
‫שהשחקנים והשחקניות על הבמה הם יורשיו הישירים וממשיכי דרכו‪ .‬אמונתי‬
‫עוד העמיקה בזכות היכרותי האישית עם בוגר "אסכולת קסירגו" בתאטרון‪:‬‬
‫חיים יעבץ שמו‪ ,‬לימים המנהל האמנותי של אותו תאטרו סוליס‪ .‬בשנות‬
‫השישים של המאה שעברה היה יעבץ שחקן צעיר ומבטיח‪ ,‬ולאחר סיום‬
‫לימודיו הצטרף ללהקה הקבועה של התאטרון‪ .‬פגשתי אותו לראשונה כשלצד‬
‫עבודתו הוא ייסד להקת חובבים שפעלה בחסות הקהילה היהודית במונטווידאו‬
‫ולשמחתי‪ ,‬חרף גילי הצעיר‪ ,‬הוא הזמין אותי להיות חלק ממנה‪ .‬מאותו רגע‪,‬‬
‫מדי שבוע‪ ,‬כשלוש שנים רצופות עד עלייתי ארצה‪ ,‬זכיתי לטעום ולו פיסה‬
‫זעירה מחכמתה המקצועית ומכישוריה של קסירגו‪ ,‬שהייתה בעבורי ובעבור‬

                       ‫יעבץ נציגתו של לורקה עלי אדמות והוא שימש לה מתווך‪.‬‬

                    ‫‪ 7‬כל הציטוטים מחתונת דמים‪ ,‬תרגמה רנה ליטוין‪ ,‬עם עובד‪ ,‬תל אביב‪.1988 ,‬‬

                                   ‫ַּגג ‪ ‬גיליון ‪21 43‬‬
   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28