Page 23 - gag 43
P. 23
ְׁש ֵכנֹותְ ,ב ַס ִכין ְק ַט ְנ ֹט ֶנת,
ָכל ָכ ְך ְק ַט ְנ ֹט ֶנת,
ְביֹום ַמר ֲא ֶׁשר ִנ ְג ַזר בֹוֵ ,בין ָׁש ָעה ְׁש ַת ִים ְל ָׁש ֹל ׁש,
ֶנ ֶה ְרגו ֹפה ְׁש ֵני ְג ָב ִרים ֵמ ַא ֲה ָבה.
ְב ַס ִכין ְק ַט ְנ ֹט ֶנתָ ,כל ָכ ְך ְק ַט ְנ ֹט ֶנת,
ֶׁש ַה ָיד ִכ ְמ ַעט ֵאי ָנה תֹו ֶפ ֶסת,
ֲא ָבל ֵהי ֵטב חֹו ֶד ֶרת
ַב ָב ָשר ַה ִנ ְר ָתע ְל ֶפ ַתעְ ,ו ֶנ ֱע ֶצ ֶרת ַב ָמקֹום בֹו
ְמ ַר ֶט ֶטת ְבתֹו ְך ְס ָב ֶכי ָה
ַה ְז ָע ָקה ֶׁש ָׁש ְר ָׁשה הוא ֹח ֶׁש ְך( .חתונת דמים7)64 ,
לשמע דבריה הנרגשים ,כמה דייגים שעבדו בקרבת מקום הפסיקו את עבודתם
והתקרבו לאנדרטה בלי שידעו במה מדובר .בתום הטקס ,דמעות בעיניהם,
ניגשו הדייגים לקסירגו ומלמלו מילות נחמה והשתתפות בצער ,לתדהמת כל
הנוכחים .לורקה ,שהאמין בכל מאודו באמת הטמונה באמנות התאטרון ,אמנם
החמיץ את המופע המוזר של הדייגים הבוכים והנבוכים ,קהל חי לטקסט חי
ומרגש של משורר רצוח בפי שחקנית נהדרת .באוויר הצח של חופי אורוגוואי
הבדיון פגש במציאות – החיים במוות ולורקה בקהלו .כששמעתי על האירוע
המיוחד הזה ,שקרה בילדותי ,שנים מעטות לפני פגישתי הראשונה עם האמן
בשיעור ספרות ,הצטערתי עמוקות שהחמצתי אותו .היה זה עוד לפני שלמדתי
על מעורבותה של קסירגו בחיי לורקה ועל תפקידה בתאטרו סוליס.
קינאתי? בדיעבד? כשנודע לי על תרומתה החשובה להתפתחות התאטרון
באורוגוואי ,מאז ,בכל הצגה שבה צפיתי ,בין אם הייתה קשורה ללורקה ובין
אם לאו ,חיפשתי ותמיד מצאתי מחווה ,חפץ או מילה ,שהוכיחו לי מעבר לכל
ספק שהיה לה ולו חלק ביצירתו .משום שהיא חלקה עם לורקה את אהבתה
לתאטרון ואת רזי המקצוע ,ושאבה לתוכה את קסמי רוחו האמנותית ,האמנתי
שהשחקנים והשחקניות על הבמה הם יורשיו הישירים וממשיכי דרכו .אמונתי
עוד העמיקה בזכות היכרותי האישית עם בוגר "אסכולת קסירגו" בתאטרון:
חיים יעבץ שמו ,לימים המנהל האמנותי של אותו תאטרו סוליס .בשנות
השישים של המאה שעברה היה יעבץ שחקן צעיר ומבטיח ,ולאחר סיום
לימודיו הצטרף ללהקה הקבועה של התאטרון .פגשתי אותו לראשונה כשלצד
עבודתו הוא ייסד להקת חובבים שפעלה בחסות הקהילה היהודית במונטווידאו
ולשמחתי ,חרף גילי הצעיר ,הוא הזמין אותי להיות חלק ממנה .מאותו רגע,
מדי שבוע ,כשלוש שנים רצופות עד עלייתי ארצה ,זכיתי לטעום ולו פיסה
זעירה מחכמתה המקצועית ומכישוריה של קסירגו ,שהייתה בעבורי ובעבור
יעבץ נציגתו של לורקה עלי אדמות והוא שימש לה מתווך.
7כל הציטוטים מחתונת דמים ,תרגמה רנה ליטוין ,עם עובד ,תל אביב.1988 ,
ַּגג גיליון 21 43