Page 54 - gag 43
P. 54

‫רבים באקדמיה שכחו‪ ,‬כנראה‪ ,‬שהחופש האקדמי (בלטינית‪,)libertas scholastica :‬‬

‫שבֹו מרבים לנפנף בכל פעם שבה מאשימים את האוניברסיטאות בפוליטיזציה‪ ,‬אינו‬
‫אלא החופש של איש הסגל לחקור ולפרסם את תוצאות המחקר ללא התערבות או‬
‫תכתיבים "מלמעלה"‪ ,‬ולא החופש להפוך את הקתדרה לבמה פוליטית אינטרסנטית‪.‬‬
‫יכול להיות שאי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור‪ ,‬ולתבוע הוראה אקדמית ָּא‪-‬‬
‫פוליטית‪ ,‬כבעבר‪ .‬אך במצב שבֹו איש הסגל האקדמי אינו מבין שדעתו האישית אינה‬
‫חשובה יותר משל האיש ברחוב‪ ,‬ולא בזכותה גייסה אותו האוניברסיטה לשורותיה‪ ,‬מן‬
‫הראוי שהאוניברסיטאות תדרושנה מן הסגל להיענות לכללי הקוד ה ֶׁאתי שחיבר ָּת‪ ,‬או‬
‫לחבר קוד ֶׁאתי חלופי‪ ,‬ותדאגנה להפסקת האנרכיה המשתוללת בהן (במחקר נחוצים‬
‫סימני שאלה ולא סימני קריאה)‪ .‬ההתנפלות המבוהלת של רבים מאנשי הסגל‬
‫באוניברסיטאות על הקוד ה ֶׁאתי ההגון וההגיוני שניסח ָּת מלמדת לדעתי ש"על ראש‬
‫הגנב בוער הכובע"‪ .‬אנשי הסגל מעדיפים אנרכיה על כללי משמעת מחייבים‪ .‬אי‪-‬‬
‫החלתו מלמדת שקברניטי האוניברסיטאות מבכרות להסתתר בבונקר שלהם ולהשיג‬

  ‫"שקט תעשייתי"‪ ,‬במקום לעשות את המוטל עליהם ולקרוא את האנרכיסטים ל ֵס ֶׁדר‪.‬‬

‫העדרה של ועדת ֶׁאתיקה ראויה לשמה במוסדות להשכלה גבוהה ניכרת גם בתחומים‬
‫נוספים‪ :‬עד היום קשה לי להבין את חוסר ההגינות ואת חוסר ההיגיון שביחסה האדיש‬
‫של האוניברסיטה אל קנייני הרוח של אנשיה‪ַ .‬צ ָּלם‪ ,‬שבסך‪-‬הכול לוחץ למשך שבריר‬
‫שנייה על מצלמתו ומפרסם את התמונה שקלטה העדשה‪ ,‬יכול לתבוע ולקבל בצו‬
‫בית‪-‬משפט פיצויים של רבבות שקלים ממי שעשה שימוש בלתי‪-‬מורשה ב"פרי‬
‫עמלו"‪ .‬במוסדות להשכלה גבוהה יכול עמיתך לגזול ולחמוס ממך ֵפרות עמל שעליהם‬
‫טרח ָּת חודשים ארוכים‪ ,‬ול ִעתים אפילו שנים רבות‪ ,‬ואין ועדת ֶׁאתיקה ראויה לשמה‬
‫שתקרא את הלקחן ל ֵס ֶׁדר‪ ,‬תחייבו להתנצל התנצלות פומבית‪ ,‬ותדרוש ממנו להשיב‬
‫את הקניין הגזול ב ֵריש ג ֵלי לבעליו החוקיים‪ .‬יוצא אפוא שבמצב האנרכיסטי שנשתרר‬
‫במוסדות להשכלה גבוהה‪ ,‬מצב של "אין דין ואין דיין"‪ ,‬קנייניו הרוחניים של החוקר‬
‫הם הפקר‪ ,‬וכל הרוצה יכול לעקור אותם ממקומם ולשתול אותם בערוגות גנו‪ .‬גם‬

                ‫המצב הזה הוא חלק מן האנרכיה המשתוללת במוסדות להשכלה גבוהה‪.‬‬

‫בהקשר אחר‪ ,‬אני קורא ערכי אנציקלופדיה על סופרים ומשוררים עבריים‪ .‬כשאני קורא■‬

‫הערכה‪ ,‬אני מוצא את עצמי תוהה‪ ,‬מה המשמעות שלה?‪ ,‬מה ההצדקה שיש לה?‪ ,‬עד כמה‬
                ‫היא משקפת איכות ספרותית ולא רק שייכות ל"כנופיה של אנשי שלומנו"?‬

‫התהיות שלך מוצדקות‪ .‬רוב דברי ההערכה כיום מלמדים על העדפה אישית או‬
‫כיתתית של הכותב המתבונן במושא כתיבתו‪ ,‬ושואל "הלנו אתה אם לצרינו?"‪ .‬לדעתי‬
‫אין לדברי הערכה כאלה מקום בערכי אנציקלופדיה‪ .‬אתן דוגמה‪ :‬ביאליק הוא בעיניי‬
‫גדול סופרי ישראל‪ .‬שקספיר שלנו‪ .‬לא פחות‪ .‬גדולתו מתבטאת לא במספר היצירות‬
‫שכתב‪ ,‬אלא במכפלה של השטח הנגלה (הקטן למדיי) ושל המעמקים האין‪-‬סופיים‬

                                   ‫ַּגג ‪ ‬גיליון ‪52 43‬‬
   49   50   51   52   53   54   55   56   57   58   59