Page 52 - gag 43
P. 52
הרומן ,הרגשתי שלא זריתי לרוח את אנחתי .עליי לציין שהחלל שנפער בתחום ביקורת
הספרים הרצינית הוא חידה בעיניי .לכאורה ,היכולת של המבקר לפרסם את דבריו במגזין
אינטרנטי "מהיום למחר" הייתה צריכה לעודד ביקורת ערה ותוססת ולעורר תגובות רבות.
ואולם ,כדבריך ,מה שמתפרסם כיום הוא בדרך-כלל "מעט מדי ומאוחר מדי" .אולי המצב
נובע ממצבו הרעוע של הסגל הזוטר באוניברסיטאות ובמכללות .הסגל הזוטר ,החי בדוחק,
מקדיש את מעט הזמן הפנוי שלו במאבק לא קל להגיע לפרסום מאמר "שפיט" בבמה
אקדמית מוכרת ונחשבת ,ואין לו הזמן והיכולת להשקיע כוחות בתחומי הביקורת הציבורית.
וכשאין בים דגים ,אומר הפתגם היהודי ,גם דג מלוח ייחשב דג :כיום ,עורכי המדורים
המעטים לספרות ששרדו בעיתונות המודפסת נותנים לא פעם פתחון-פה לאותם צעירים
ממורמרים ,שלא למדו ולא שנו ,ושמוטב היה אילו הוציאו את האגרסיות שלהם במכון
כושר ,ולא מעל דפי המוסף לספרות.
חלק מעולם הספרות מתנהל לא במחוזות של הסופרים והמשוררים או בקהל■
קוראיהם ,אלא בעיסוק האקדמי בספרות .חלק מסגלי החוגים לספרות הם אנשי תיאוריה
של הספרות בכללותה; חלק אנשי תיאוריה בדבר ספרות לאומית או לשונית או מגדרית
מסוימת ,במקום זה או בתקופה אחרת; חלק כותבים ספרים ומאמרים בסגנון המעניין
שלך .האם יש דיסציפלינה אחת של מחקר הספרות ,או שזו משפחה מזדמנת של עיסוקים
שונים השייכים לדיסציפלינות שונות – פרשנות ספרותית ,היסטוריה ,סוציולוגיה,
פילוסופיה? ואיך יוצרים מן המגוון הזה תכנית לימודים קוהרנטית?
החוגים לספרות איבדו כבר מזמן את הדיסציפלינה .הייתה לנו דיסציפלינה שנתפתחה
בעולם בימי "המלחמה הקרה" ,בתקופה שבה אסור היה לעסוק בספרות בפרספקטיבה
פוליטית .נתפתחו אז שיטות שאפשרו להתבונן התבוננות שהויה במנגנוני הטקסט
הדקים ,ולהבין אותם כהלכה .יכולנו להנחיל את הדיסציפלינה הזאת לחוגים נוספים
שבהם נדרשת הבנה טקסטואלית מעמיקה (לאנשי תאטרון ,קולנוע ,היסטוריה,
פילוסופיה ואפילו למשפטנים) .ואולם ,באותה תקופה נתחברו בחקר הספרות גם הרבה
מאמרים וספרים לא ראויים ,שלא לומר אוויליים ,ואלה גרמו לעוסקים בחקר הספרות
לחפש ולמצוא תחומים בין-דיסציפלינריים ,שיחזקו את הנחות היסוד שלהם .כך הלכה
היריעה ונתרחבה ,עד שתחומי-העזר ה ֶׁפריפרליים כבשו את הדיסציפלינה המרכזית
והשכיחו אותה .היום יש בחוגים לספרות אנשי סגל לא מעטים ,החוקרים
הפסיכולוגיה או הסוציולוגיה של הספרות ,אף שלא למדו שיעור אחד בפסיכולוגיה
או בסוציולוגיה; יש בהם "היסטוריונים של הספרות" שבטוחים שליקוט שקדני של
עובדות היסטוריות יכול להיחשב היסטוריוגרפיה; יש בהם חוקרי ביוגרפיה שעוסקים
בעובדות חוץ-ספרותיות גרידא ,ושוכחים את מקומה המרכזי של היצירה בחיי היוצר;
יש בהם אנשי סגל שמלמדים עובדות ונתונים שכל אחד יכול למצוא במנוע חיפוש,
מבלי שיתאמצו להפגין יכולת אנליטית מינימלית .אחריהם קם דור חדש של אנשי
סגל שהמציא לעצמו מי ֵני "דתות" דֹוגמטיות חדשות ( ִמגדר ו ,queer studies-פוסט-
ַּגג גיליון 50 43
