Page 49 - gag 43
P. 49
הנגנים (המשמיע כמדומה את דעתו של המחבר) שמרגע שהיטלר עלה לשלטון ,כל
סופר לא פוליטי הוא אדם לא מוסרי" .יום אחד ניענש" ,הוא טוען" ,על שלא קראנו
את הכתובת על הקיר" .ובאמת ,סופרים חכמים באמת ,כמו יל"ג ביאליק ,אצ"ג
ואלתרמן ,ידעו לראות למרחוק (בדקתי ומצאתי שרוב הפרוגנוזות שלהם התממשו,
והמעטות שעדיין לא התממשו תתממשנה אולי בעתיד) .אם סופר מזהה סכנה גדולה
וממלא את פיו מים ,הריהו בוגד בתפקידו; אך אם הוא מנצל את מעמדו ומשמיע מעל
הבמה הפוליטית מי ֵני "נבואות זעם" המשרתות אינטרסים אלקטורליים של מפלגתו
ושל מנהיגיה ,גם אז הוא בוגד בתפקידו .הגבול שבין התגייסות בתום לב לבין
התגייסות אינטרסטית ומתוגמלת לפעמים מטושטש .צריך עין חדה של פילוסוף כמוך
(וכן של מומחים מדיסציפלינות נוספות) כדי לזהות את ההבדלים הדקים שבין
התגייסות לגיטימית ,הנעשית מתוך זעקת אמת ,להתגייסות מגמתית וצדקנית של
סופר המחפש את קרבתם של בעלי השררה.
בל נטעה ,יחסי הסופר וה ִממסד הם על-פי-רוב יחסים ציניים וחסרי בושה :הסופר
רוצה להתקרב אל מוקדי הכוח כדי להתפרסם ולקדם את ענייניו ,והפוליטיקאים
מנצלים את המוניטין של הסופר (שהציבור רואה בו ,בצדק או שלא בצדק ,אישיות
בעלת סמכות אינטלקטואלית ומוסרית גבוהה מן הרגיל) .רק ל ִעתים רחוקות צומחת
מיחסי הסופר וה ִממסד טובה כלשהי ,כגון במקרה של הסופר מקסים גורקי
שבאמצעות קשריו עם השלטונות הסובייטיים הצליח להציל את ביאליק ועוד עשרה
בתי-אב של סופרים כשהשיג להם התר-יציאה מברית-המועצות ו ִאפשר להם לעלות
ארצה.
האם ייתכן שההבדל בין מה שנקרא "ספרות מגויסת" לבין מה שאינו נקרא כך■
אינו הבדל איכותי אלא הבדל בין מה שנאמר בתוך השורות לבין מה שנאמר בין
השורות? האם כל יצירה יכולה להתפרש כמגויסת ,לכאן או לכאן?
לא ִמתו של דבר ,היום ,לאחר שלימדונו דרכים לזיהוי ה subtext-המסתתר מאחורי כל
טקסט ,השקפתו של הסופר תבצבץ ותתגלה לעיני הקורא המיומן גם אם הסופר יטרח
להסתיר אותה מאחורי שבעה צעיפים וישתדל בכל מאודו ל ַשוֹות לה חזות ָּא-פוליטית.
ייתכן ש"הכול פוליטי" כפי שטוענת ההגות הבתר-מודרנית ,אך מה שהוציא שם רע
ל"ספרות המגויסת" של הדור האחרון הוא האקסיומטיות שלה ומאמציה הבוטים
להנחיל את דעותיה בדרכי אינדוקטרינציה .אם דבריו של הסופר נאמרים "בין
השורות" ,ואם אין בהם סימן לשימוש באמצעי תעמולה ,אין לגנות את הסופר
ולראות בו "שכיר חרב" .גדולי הסופרים נהגו לבטא את השקפתם האי ֵדאולוגית,
שֶׁש ְמלבָּךו,רס ֶׁשק ָּלהנו,בשֶׁשי ָּלר ֶׁכהם"/אנ ֵחהנום ויסלבה כלת פרס נובל ,המשוררת וידועות שורותיה של
ַה ֵלי ִל ִיים ַה ַמ ֲע ִשים ַהיֹו ְמיֹו ִמ ִיים /אֹו ילדי התקופה"ָּ " :כל
ַמ ֲע ִשים פֹו ִלי ִט ִייםִ / .ת ְר ֶׁצה אֹו ֹלא ִת ְר ֶׁצהַ /,ל ֵג ִנים ֶׁש ְל ָּך ָּע ָּבר פֹו ִלי ִטיָּ / ,לעֹור ָּג ֶׁון
ַּגג גיליון 47 43
