Page 62 - תאטרון 39
P. 62

‫ליהוק‬

‫לנו מאוד קשה ביחד‪ ,‬אבל אחרי שלמדנו אחד את השני‪ ,‬השתלבתי בקבוצה ומאז הכל‬
                                                                            ‫היסטוריה‪34.‬‬

‫למען הסר ספק‪ ,‬ייאמר שגטהון הוא שחקן מוכשר ביותר‪ ,‬שהלך והשתפר עם השנים‪ ,‬והתפתח מהפקה‬
‫להפקה‪ .‬המבטא שלו‪ ,‬לעניות דעתי‪ ,‬אינו 'לא נעים לאזן' ובוודאי פחות כבד מן המבטא הרוסי‪ .‬אולם‬
‫לאחרונה הוא נאלץ לעבוד לפרנסתו כמלגזן וכגנן‪ .‬לטעמי זהו הפסד ענק לתאטרון הישראלי‪ .‬גטהון‬

                                                  ‫היה יכול לשחק בהצלחה רבה את תפקיד אותלו‪.‬‬

     ‫פרדיגמת האתניות בקרב שחקנים יוצאי אתיופיה בישראל‬

‫אבחן פרדיגמה זו באמצעות שתי הפקות‪ :‬אחת של תאטרון נטלה )‪ ,(Netela‬והשנייה של אנסמבל‬
                       ‫הולגאב )‪ .(Hullegeb‬לא בכדי שתי הלהקות נושאות שמות בשפה האמהרית‪.‬‬

‫התאטרון האתיופי הראשון שפנה אל הקהל הרחב‪ ,‬נטלה‪ ,‬נוסד בירושלים ב‪ .1994-‬נטלה הוא בגד‬
‫מעטפת לבן מסורתי‪ ,‬מעין צעיף מבד לבן‪ ,‬אשר בני העדה נוהגים לעטות‪ .‬שחקני התאטרון היו ברובם‬
‫חובבים צעירים שלמדו מאוחר יותר משחק במסגרות לימוד שונות‪ .‬התאטרון נתמך על ידי הסוכנות‬
‫היהודית‪ ,‬אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה‪ ,‬קרן ירושלים‪ ,‬משרד התיירות‪ ,‬אמנות לעם‪ ,‬ועיריית‬
‫ירושלים‪ .‬מייסדות הלהקה היו יפה שוסטר‪ ,‬שבאה מתחום המחול והמשחק‪ ,‬והתמחתה בתרבות‬
‫האתיופית בלימודיה לתואר שלישי באוניברסיטה העברית‪ ,‬ושרונה לויטן‪ ,‬במאית סרטים ומפיקה‪.‬‬
‫החזון של שוסטר בהקמת נטלה היה תאטרון "שלא ייפול מ]תאטרון[ 'גשר' באיכותו‪ ,‬למרות תקציביו‬
‫האפסיים"‪ 35.‬בלהקה היו כ‪ 15-‬יוצרים והיא פעלה תחת חסותו של תאטרון החאן הירושלמי‪,‬‬

                                             ‫שאיפשר לה לערוך חזרות בבניינו ולהופיע על במתו‪.‬‬
‫הצגת הבכורה‪ ,‬נטלה שחורה‪ ,‬כללה שירים וריקודים אתיופיים‪ ,‬והוצגה בתאטרון החאן בנובמבר‬
‫‪ .1994‬הכותרת הסבה את תשומת ליבו של הציבור למחאה הגלומה בה ולמשבר הזהות שפקד את‬
‫העדה‪ :‬הבגד הלבן הפך לשחור‪ .‬לדברי שוסטר‪ ,‬מופעי פולקלור הם "אחד ממנגנוני הדיכוי של קבוצות‬
‫מיעוט"‪ 36,‬והיא השתמשה שימוש מכוון בחומרים אלה להבעת מחאה‪ .‬שחקן הלהקה‪ ,‬תמיר תמייט‪,‬‬
‫כתב את הטקסט יחד עם שתי הבמאיות‪ ,‬שוסטר ולויטן‪ .‬השחקנים היו כולם חובבים‪ ,‬מלבד הרקדנית‬
‫הראשית והזמרת קנובש אבבה‪ .‬בהצגה השתתפו רקדנים שגם שרו כמקהלה‪ ,‬ונגנים‪ .‬התוכנייה‬

                                          ‫הדגישה את המתח שבין העבר האתיופי להווה הישראלי‪:‬‬
‫וורנקש‪ ,‬אשה צעירה‪ ,‬נקרעת בין געגועיה לכפר מולדתה באתיופיה לבין הצורך להתמודד עם‬
‫אתגרים וקשיים שמציבה חברה חדשה‪ .‬לעומתה מקבלים הבעל טספהון והחבר אדיס את המציאות‬
‫הקיימת כעובדה‪ .‬את חילוקי הדעות המתגלעים בין בני הזוג מכריע לבסוף אבי המשפחה‪.‬‬

         ‫קונפליקטים וניסיונות לשלב בין ישן לחדש מלווים את המחזה עד לסיום מעורר תקווה‪37.‬‬

‫נדלה ב‪34 http://megafon-news.co.il/asys/archives/108834.17.2.15-‬‬
                                             ‫‪ 35‬רותם‪ ,‬תמר‪" .‬מעשה בצעיף לבן"‪ .‬הארץ‪ 12 ,‬ביולי ‪.2002‬‬

                                           ‫‪ ,http://www.haaretz.co.il/misc/1.809129‬נדלה ב‪.8.7.14-‬‬
                                                                                                 ‫‪ 36‬שם‪ ,‬שם‪.‬‬

                                                                           ‫‪ 37‬תוכניית ההצגה נטלה שחורה‪.‬‬

‫גליון ‪ 39‬ת א ט ר ו ן ‪61 ‬‬
   57   58   59   60   61   62   63   64   65   66   67