Page 66 - תאטרון 39
P. 66
ליהוק
מנברו מציג כאן גישה אמנותית מנוגדת לזו שהשמיע אוגוסט וילסון ,המחזאי האפרו-אמריקאי ,שדגל
בפרדיגמת האתניות .הוא רואה בשמירה על המסורת צורת התבדלות מן החברה ,ומנגנון המחזק את
שליטתה של ההגמוניה התרבותית ,לאחר שתימרנה את ה'אחר' אל הפינה ה'אתנית'.
מימד נוסף ביצירה של יוצאי אתיופיה בישראל הוא ההתכתבות עם הזהות האפרו-אמריקאית .צעירים
רבים מקרב העדה מבקשים לינוק מן הדגם האפרו-אמריקאי ,בעיקר מסגנונות מוסיקה וריקוד50,
ולפחות באופן חלקי הם רואים בכך סוג של מחאה חברתית ,כאן ועכשיו .עובדה זו מובילה אל שאלה
אחרת שמעוררת פרדיגמת האתניות :באיזו מידה ,אם בכלל ,מסוגלים ומעונינים צעירי העדה שנולדו
בארץ ,לחבור אל מסורת הוריהם ,הן מבחינה אישית והן מבחינה אמנותית .סוגיה זו מעסיקה לא מעט
את יוצאי אתיופיה ,צעירים ומבוגרים ,הטורחים במסירת המסורת לדור שנולד בארץ .כך למשל,
השחקניות הצעירות המככבות על במות התיאטרונים הגדולים נולדו כאן ,או הגיעו כילדות צעירות
מאד .כאשר הן מצטרפות לתאטרון הכללי החפץ ביקרן ,הן אינן יוצרות מתוך תרבות יוצאי אתיופיה.
ליהוק קונספטואלי של שחקני העדה האתיופית בישראל
את נקודת המוצא לדיון זה ניתן לעגן בהפקה משנת 2002של להקת נטלה :המחזה הצרפתי השחורים
מאת ז'אן ז'נה ) (Jean Genetבוים בידי משה מלכא ,עלה בפסטיבל עכו ,קיבל ציון לשבח ,וזכה לכיסוי
עתונאי נלהב .המחזה עוסק בסיפורה של קבוצת שחורים השופטים ומוציאים להורג את מלכתם
הלבנה ,כאשר סביב המשפט המאולתר הנערך לקורבן צצים על פני השטח רגשות הזעם והתסכול של
חברי בית הדין על הדיכוי של השחורים מצד הגזע הלבן .ההצגה טיפלה בצורה בוטה בפוליטיקה של
צבעים ועוררה תגובות חריפות" :קללות ,יריקות ,ביטויים גזעניים ותנועות מגונות שאפילו לנו קשה
לתארן היו רק חלק ממה שקיבל הקהל [..] .בודדים עזבו את האולם במהלכה51".
המוסיקה של עידן רייכל ,המשחק של השחקנים האתיופיים ושל ראודה סולימאן )שחקנית
פלסטינאית-ישראלית ששיחקה את ה'לבנה'( ,ביטאו זעקה קשה .ההפקה עוצבה כפולחן אפריקאי פראי
ומסוגנן" :ההצגה ,העמוסה תנועה ומוטיבים טקסיים ויזואליים ,מעמידה על הבמה בצורה סמלית
ומוחצנת את הסטריאוטיפים שנוהג האדם הלבן לייחס לשחור .משרת שחור שרוצח את 'מלכתו'
הלבנה הוא הפראי ,המיני ,המאיים ,הפרימיטיבי52".
למרות הליהוק הריאליסטי או ה'נכון ביולוגית' ,נעשה שימוש בצבע עורם של השחקנים בהתאם
לפרדיגמת הליהוק הקונספטואלי ,אם כי לא בהקשר גזעי אלא בהקשר דתי-לאומי .ראידה סולימאן
לוהקה בתפקיד הכפול של מלכה וקרבן ,והשמעת שירי אדמה ערביים בתוך הבליל המוסיקלי היו חלק
מן האינטרפרטציה ,שהדגישה יחסי שולט/נשלט .צופים מן העדה האתיופית ,בעיקר צעירים ,הסתייגו
ממנה :במקרה אחד קמו על רגליהם ונשאו כרזות בנוסח "אתם משחירים את הצבע השחור" .הבמאי
50קיימות בארץ מספר להקות מוסיקת ראפ והיפ-הופ ,כגון אקסום ,קפה שחור ,ו.KGC-
51צבי עמית" ,אל תקרא לי שחור" ,עיתון ירושלים 16 ,במאי .2003
52כתבה ללא ציון שם כותב ,כותרת ,שם עיתון ותאריך ,תיק תאטרון נטלה ,הארכיון והמוזיאון לתאטרון
ע"ש ישראל גור ,תיק מספר ת .104
גליון 39ת א ט ר ו ן 65