Page 16 - gag 42
P. 16
רישום פשוט .כך כתבו פעם וכך ציירו...
ב ִני? ָׁ -ש ַאל אֹותֹו ָׁה ָׁאבַ - .ק ֲע ַרת ֵעץָׁ ,א ִבי ָׁ -א ַמר ַה ֶּי ֶּלדַ - :כ ֲא ֶּשר
ִתז ַקן ֶּא ֵתן ל ָׁך ֹא ֶּכל ַבק ָׁע ָׁרה ַה ֹזאתָׁ ...שמעו ָׁה ָׁאב ו ָׁה ֵאם -וב ֵעי ֵני ֶּהם
ָׁעלו ד ָׁמעֹות.
ִמן ַהיֹום ַההוא הֹו ִשיבו ֶּאת ַה ָׁז ֵקן ֶּאל ַה ֻּׁשל ָׁחן ו ָׁהיו מ ַכב ִדים אֹותֹו מאֹוד.
ֵעי ָׁניו ָׁכהו .ככה כתבו.
ֵגוֹו ִנכ ַפף מאֹוד .וכל ילד הבין משהו .בבתים היו קערות אמייל.
הילד אמר לאבאַ " :כ ֲא ֶּשר ִתז ַקן ,"...ואבא הבין.
כך כתבו פעם סיפור ,כשחשבו שאפשר ואפשר לחנך .והיה סופר אחד
גדול ,שבחינוך היה מחשיב עצמו כ ,Empire State Building -וכתב תורה" :אי
אפשר ...ואסור לחנך".
אספר לכם סיפור ...אבל...
מהי השפעתו של סיפור? אני שוכב על הבטן ,במיטה ,במושב ברק ,בגיל
6ואני קורא .מן הסתם קראתי לאט .זוהי הקריאה בהתגלמותה .קולות
הרקע הם צעדי אמי בבית ,אולי סיבוב הכפית בכוס הזכוכית בה אבא
שותה תה .אולי ציפורים .ועיניי מביטות במילים ועובר בי זרם .יש אור
ויש אימת מוות באותו זרם .המילים מאירות ומחשמלות .מי יוכל לשים את
האור בצד האחד ואת המוות בצד השני? זאת אדע עם הזמן .בעצם -לא
גיליון ַּ 42גג 14 
