Page 14 - gag 42
P. 14

‫ְועֹו ָנה‪ְ /‬ת ִהלֹו ֶתי ָה‪ֵּ /‬אל ָנא ְר ָפא‪ְ /‬ל ַמ ֲחלֹו ֶתי ָה‪ ,‬שמנגינתו הנוגה‪ ,‬המלנכולית‪,‬‬
‫צובטת‪ .‬מי היא האחות הקטנה הזו? היא הנפש? אולי‪ .‬אבל היא גם זו‬
‫שנאמר על אודותיה‪ָ " :‬אחֹות ָלנו ְק ַט ָנה ְו ָש ַד ִים ֵּאין ָלה"‪ ,‬מהי סיבת הקבעון‬
‫ההתפתחותי שלה? אם אין לה‪ ,‬אז יהיו לה! אבל השאלה מצויה באותו‬
‫מקום בשיר השירים‪ :‬על אודות "האומה הישראלית"‪ַ " :‬מה ַנ ֲע ֶשה ַל ֲא ֹח ֵּתנו‪,‬‬

                                      ‫ַביֹום ֶש ְי ֻד ַבר‪ָ -‬בה?" היום שידובר בה הוא זה‪.‬‬

‫דודה דינה יושבת בשכונת הספרדים פרדס כץ ופורמת לוביות‪ ,‬גואלת כל‬
‫לוביה ושמה בקערה‪ .‬דודה דינה משיבה לשאלות‪ :‬היא נחתה בארץ בשנת‬
‫‪ ,1951‬באו סבא וסבתא‪ ,‬ישבו בירושלים‪ ,‬האזינו ל"קול ישראל"‪ ,‬גילו את‬
‫ירושלים‪ ,‬קיבלו פנקס קופת חולים אדום‪ .‬קיבלו אזרחות ישראלית‪ ,‬אחות‬
‫קטנה‪ ,‬מה צריך עוד? ריססו אותם בדי‪-‬די‪-‬טי‪ִ " ,‬אם‪-‬חֹו ָמה ִהיא‪ִ ,‬נ ְב ֶנה ָע ֶלי ָה‬

                                ‫ִטי ַרת ָכ ֶסף; ְו ִאם‪ֶ -‬ד ֶלת ִהיא‪ָ ,‬נצור ָע ֶלי ָה לו ַח ָא ֶרז"‪.‬‬

                            ‫יש לה תשובה מעניינת‪ֲ " :‬א ִני חֹו ָמה ְו ָש ַדי ַכ ִמ ְג ָדלֹות"‪.‬‬

‫תראה אותנו אשכנזים וספרדים‪ ,‬לא ביחד! והיא שרה באינטונציה‬

‫עירקית‪ ,‬וכל אות ו' נשמעת כ‪ְ " :W‬ב ֹנ ַעם ִמ ִלים ְל ָך ִת ְק' ָר ֶאה ‪ְ /‬ו' ִשיר ְו' ִהלו ִלים‬

            ‫ִכי ְל ָך ָנ ֶאה‪ַ /‬עד ָמה ַת ְע ִלים ֵּעי ְנ ָך ְו' ִתְר ֶאה‪ָ /‬זִרים אֹו ְכ ִלים ַנ ֲחלֹו ֶתי ָה‪...‬‬

‫מי הם הזרים‪ ,‬דודה? לא רוצה להגיד! גם הערבים‪ .‬כולם‪ .‬רק רוצים לאכול‬
                                   ‫אותנו‪ .‬וגם אנחנו אוכלים אחד את השני‪ .‬לא?‬

     ‫אבל אנחנו שרים‪ִ :‬ת ְכ ֶלה ָש ָנה ְו ִק ְללֹו ֶתי ָה‪ִ /‬ת ְכ ֶלה ָש ָנה ְו ִק ְללֹו ֶתי ָה‪ ...‬למה?‬

                                                    ‫דודה יודעת‪" :‬כי זהו יום הדין‪".‬‬

‫כל עשב‪ ,‬כל עץ‪ ,‬כל בן אדם‪ ,‬כל מדינה‪ ,‬כל אומה‪ ,‬כל העולם‪ ,‬כל‬
‫הטיפות של הגשם‪ ,‬כל טיפה וטיפה‪ ,‬כל בעלי החיים‪ ,‬אפילו העכביש הזה‬

                        ‫בפינה‪ ,‬מי ְבל אש ומי במים מי ְבל חרב‪ ,‬מי ְבל מגפה‪.‬‬

                                          ‫אז מה זה? זה כמו חגיגה של מוות‪ ,‬לא?‬

‫היא משיבה‪" :‬לא! אנחנו מקללים את האויבים‪ .‬על כל מה שעשתה לנו‬
‫גרמניה‪ .‬על מה שהערבים רוצים לעשות לנו‪ ,‬אוכלים פירות‪ ,‬מה קרה?‬
‫התמר‪ :‬יתמו אויבינו! הסלק‪ :‬יסתלקו אויבנו! ה ָכ ָרת‪ :‬יכרתו אויבנו! ודודה‪,‬‬

                                                                            ‫דודה צוחקת‪.‬‬

‫מעט מאוד דמי ביטוח לאומי יש לה כאלמנה‪ ,‬אם תמתין‪ ,‬יאמיר יוקר‬
‫הלוביה‪ ,‬בשוק של פרדס כץ היא יודעת איפה תקבל ארגז שלם בפרוטות‪,‬‬
‫מוכרי הלוביה יודעים שהחרדים לדבר הלוביה יבואו לשלם על הירק‬
‫במיטב כספם‪ ,‬מצוות מרוששות כיס אחד וממלאות כיס אחר‪ .‬דודה דינה‬
‫אינה מודאגת‪ :‬הקב"ה ממלא תמיד כל חיסרון‪" .‬מה היה לנו בעירק? עלינו‬

                                   ‫גיליון ‪ַּ 42‬גג ‪12 ‬‬
   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19